התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"צ (יום ה', 22.7.10) נגד הכנסת, שר הביטחון וממשלת ישראל בדרישה לקצר את השירות הצבאי לגברים במדינת ישראל. זאת, במטרה לצמצם את הפערים בין המתגייסים למקבלים פטור מן המדינה.
בעתירה מבקשת התנועה לאיכות השלטון מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיורה לכנסת ולשר הביטחון לנמק מדוע לא יבטלו את חוק שירות הביטחון או כל הוראה חוקית אחרת המאריכה את שירותם הסדיר של חיילים גברים המשרתים בשירות סדיר בצבא, בשישה חודשים נוספים.
"זאת בשל היותה הוראת חוק בלתי חוקתית, הפוגעת באופן שאינו מידתי ואשר עולה על הנדרש בזכויות היסוד של החיילים המשרתים, ובהנתן אמצעי הפוגע פחות בזכויות היסוד של החיילים והוא גיוס רחב יותר של חייבי גיוס ובכללם גיוס תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם" הזכאים לדחיית שירות שמשמעותה המעשית פטור משירות צבאי בהתאם לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 (שזכה לשם "חוק טל")", נכתב בעתירה.
לחילופין מבקשת העותרת מבית המשפט להורות על בטלותה של הוראת השעה שאמורה להחליף ב-31 ביולי את הוראת השעה הקודמת ולהאריך את שירותם הצבאי של גברים בחצי שנה.
כמו-כן מבקשת התנועה לאיכות השלטון מבית המשפט להוציא צו ביניים שלפיו לא יהיה תוקף להוראת השעה המדוברת עד להכרעה סופית בעתירה, וצו ביניים המורה לשר הביטחון להורות לצה"ל להיערך לשחרור החיילים המשרתים בו למעלה מ-30 חודשים או למצער להורות על שחרור מחזור הגיוס הקרוב בתום 30 חודשי שירות בלבד ולא לאחר 36 חודשים. זאת עד לבירור העתירה.
התנועה לאיכות השלטון ציינה בעתירה כי היא מבקשת לקבוע דיון דחוף בעניין מכיוון שתוקפה של הוראת השעה שמאריכה את שירותם הצבאי של גברים ל-36 חודשים יפוג בעוד כשבוע - ב-31 ביולי 2010. באותו יום אמורה להיכנס לתוקפה הוראת שעה חדשה - "תיקון 13" שתאריך פעם נוספת את השירות בחצי שנה.
"על כן יש חשיבות לדון בעתירה זו בטרם תכנס הוראת השעה (תיקון 13) לתוקף ותקבע מציאות בשטח. כך בנוסף, נחוץ דיון מהיר על-מנת לאפשר לצבא להיערך לשירות סדיר של 30 חודשים וזאת כבר במחזור הגיוס הנוכחי", כתבו.
על-פי נתונים שהוצגו בעתירה, רק 60% מכלל מחזור הגיוס באוגוסט אשתקד גוייסו לצה"ל. שיעור הפטור הנרחב ביותר ניתן מטעמי דת - "תורתו אומנותו".
העותרים טענו כי תחילתו של מתן פטור מגיוס על-רקע של תורתו אומנותו, היא בהחלטת שר הביטחון הראשון
דוד בן-גוריון לאשר דחיית גיוסם של מספר נקוב וקבוע של 400 תלמידי ישיבות בלבד.
"מטרת הפטור הייתה למנוע פגיעה בישיבות המעטות שפעלו אז בשנותיה הראשונות של המדינה, נוכח הכחדת אלפי הישיבות שפרחו באירופה ערב השואה. במהלך השנים הוגדלו המכסות ובשנות ה – 70 למאה הקודמת, נפרץ הסכר, בוטלה ההגבלה על מספר התלמידים שזוכים לפטור והוקלו הדרישות מבעלי הדחייה. בהדרגה, הפך הפטור השולי לתופעה רחבת ממדים המקיפה אחוזים ניכרים של המיועדים לגיוס", כתבו.
"לא רחוק היום בו מיעוט הגברים בישראל יהיה מגוייס לצה"ל, וביחס לגברים חייבי הגיוס, בגיל 18, כשליש מהם יקבלו פטור של תורתו אומנותו", ציינו בעתירה.
