"בישראל פותרים בעיות כשיש משבר. מזלנו שהמשבר הכלכלי הגדול בתחילת העשור הקדים את מה שקרה בעולם ב-2008. מה שהרבה מדינות עושות היום הן העתיקו ממה שעשינו ב-2003" - כך אמר (יום ו', 23.7.10) יוסי בכר, יו"ר בנק דיסקונט ובעברו מנכ"ל משרד האוצר.
בכר דיבר בפני צעירים יוצאי בריה"מ לשעבר, בפסטיבל לימוד נובל בירושלים. יו"ר ועדת ההיגוי של לימוד הוא איש העסקים מתיו ברונפמן, מבעלי בנק דיסקונט.
"שנת 2003 הייתה שנה משברית במדינת ישראל. המדינה הוציאה הרבה יותר ממה שהכניסה. אז הגעתי למשרד האוצר. זו הייתה תקופה שבאמת הצלחנו לשנות דברים. אם אתה רוצה לקדם משהו במדינת ישראל חשוב שיהיה לך מצב פוליטי מתאים ומשבר. רק כך אפשר לקדם משהו בישראל. ב-2003 הייתה
ממשלה עם עוצמה פוליטית שהוביל שרון וכלכלית שאותה הוביל
בנימין נתניהו", אמר בכר.
הוא הוסיף כי "התוכנית להבראת המשק היא התוכנית שעל בסיסה אישרו מדיניות מקרו כלכלית ועל בסיסה עובדים עד היום. ממשלה צריכה להיות כמה שפחות מעורבת וליצור את הצמיחה במשק באמצעות הסקטור הפרטי".
"לעשות הכל כדי שחרדים וערבים ייצאו לעבוד" מדד טוב להאטה כלכלית על-פי בכר הוא כאשר יש האטה בגביית המיסים כמו שאנו עדים לה בימים אלה. "עמדתי האישית היא שקיצבאות זה דבר נורא כי הן מנציחות את העוני. זו סיטואציה איומה למשק וגם לאלה שלא מקבלים את הקיצבאות והדבר יוצר בעיה חברתית שעוד נבכה עליה שנים קדימה", ציין. "לכן ב-2003 חתכנו את נושא הקיצבאות וזה העלה את אחוז המשתתפים בכח העבודה".
לדברי בכר, המשק הישראלי חייב לעשות הכל כדי להוציא ערבים וחרדים לעבודה. "העוני בישראל נמצא באוכלוסיה ערבית, חרדית ובאוכלוסיה של אנשים ללא פנסיה, לרוב עולים מבוגרים".
באשר לתמורות בכלכלה העולמית, אמר בכר כי ישראל צריכה להבין כי בעתיד הקרוב מרכז הכובד של הכלכלה עובר למזרח. "המשקים האלה הופכים ממשקים יצרניים שמספקים ביקושים לשווקים צרכניים".
בכר סיים בנקודה אופטימית על האופי הישראלי: "בעשור האחרון למדנו להתמודד עם משברים. אין לזה אח ורע בעולם. יש לנו יכולת לחזור מהר לתיפקוד כלכלי. חודשיים אחרי מלחמת לבנון השנייה חזרנו לתיפקוד מלא של המשק. אנו נוטים לזלזל בזה אך היכולת הזו מסייעת לנו לחזור לפעילות במהירות".