קבוצת ארכיאולוגים, בראשות פרופ' אמנון בן-תור וד"ר שרון צוקרמן מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, חשפה באתר החפירות בתל חצור תעודה מן המאה ה-18-17 לפנה"ס, שעליה כתובים חוקים בסגנון חוקי חמורבי, הקשורים ליחסים שבין אדם לחברו. זו הפעם הראשונה שבה נמצאה בישראל תעודה המתייחסת לחוקי חמורבי. חמורבי, מלך בבל, שחי במאה ה-18 לפנה"ס, חוקק והנהיג קודקס חוקים שהוא הנרחב ביותר בין חוקי המזרח הקדום. ישנו דמיון רב בין חוקי חמורבי לחוקים המופיעים במקרא. "התעודה שחשפנו כוללת חוקים שעניינם חלקי גוף ונזקים", אומר פרופ' בן-תור. "חוקים אלה דומים לחוקים באותו עניין הכלולים בקודקס חמורבי, וכן לחוקים הקשורים בנזקי גוף מסוג 'שן תחת שן' הנזכרים בספר שמות". "זאת הפעם הראשונה שנמצאה בישראל תעודה הכתובה בסגנון חוקי חמורבי", הדגישה ד"ר צוקרמן. תעודת הטין, שנמצאה בשני חלקים, כתובה בכתב יתדות בשפה האכדית, שפה שהייתה מקובלת באותה תקופה לתכתובות דיפלומטיות, והיא מכילה כ-20 מילים. המילים, שפוענחו עד כה על-ידי פרופ' וואין הורוביץ, מומחה לאשורולוגיה מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, הם "אדון" ו"עבד", ומילה הקשורה לחלקי גוף, כנראה "שן". להערכת החוקרים, הטקסט כתוב בשפה ובסגנון של חוקי חמורבי. בתקופת הברונזה התיכונה הייתה חצור בקשר עם ערים וממלכות שכנות במזרח הקדום בסוריה ובמסופוטמיה, ביניהן ממלכות כמו בבל ומארי. "התעודה שנמצאה מאשרת את מה שידוע לנו על חצור ממסופוטמיה ומסוריה", אומר פרופ' הורוביץ. "ידוע שבחצור ישבו סופרים שיצאו ממסורת הסופרים של זמנן, מסורת שהייתה מקובלת בבבל ובסוריה". מספר רב של תעודות התעודה שהתגלתה היא חלק מסדרה של תעודות מתקופת הברונזה התיכונה, בין המאה ה-16 ל-18 לפנה"ס, שהתגלו באתר החפירות בתל חצור. יחד עם הגילוי העכשווי נחשפו בחפירות בתל חצור 19 תעודות בכתב יתדות - המספר הגדול ביותר של תעודות שנחשפו בחפירות בישראל באתר אחד. התעודות הראשונות התגלו כבר בעת חפירות שנערכו באתר בשנות ה-50 וה-60 בידי משלחת בראשותו של הארכיאולוג פרופ' יגאל ידין המנוח. התעודות הנוספות התגלו על-ידי משלחת קרן זלץ לזכר יגאל ידין בראשות פרופ' בן-תור וד"ר צוקרמן בחפירות בתל חצור. רוב התעודות התגלו באזור הארמון, אולם התעודה הנוכחית התגלתה בשטח ליד הארמון בסריקה מקרית. בתעודות הנוספות שנמצאו בחפירות בחצור במהלך השנים ניתן למצוא גם מילון דו-לשוני, תעודות משפטיות, כלכליות, טקסטים הקשורים בהגדת עתידות, טקסט ששימש להוראת חשבון, לוח הכפל ועוד. "המגוון הגדול של תעודות מעיד על כך שחצור הייתה בזמנו מרכז חשוב של מנהל ולימוד, וכן על כך שפעלה בה אסכולת סופרים מן השורה הראשונה", אומר פרופ' בן-תור. הארכיאולוגים מעריכים כי הם עומדים בפני חשיפת מבנה מונומנטאלי בן התקופה הכנענית, שבו עשויות להימצא תעודות כתובות נוספות. זאת ועוד, הארכיאולוגים החופרים בחצור מעריכים כי במקום התקיימו שני ארכיונים, מהמאה ה-18-17 והמאה ה-14-13 שטרם נמצאו. החפירות בחצור נערכות מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.