ראש עיריית ירושלים
ניר ברקת, ועיריית ירושלים, עתרו (יום ג', 27.7.10) לבג"צ נגד השר לשירותי דת וועדת הבחירות לבחירת רבני ירושלים. זאת במטרה למנוע כל פעולה הקשורה להליך בחירתם של רבני ירושלים, עד לאחר הבירור המלא של העתירה. ברקת דורש בעתירתו כי יוסדר הליך בחירת רבני העיר תוך קביעת אמות מידה וכללים ברורים ושוויוניים, וכן ביטול החלטות שהתקבלו שלא כדין בהיעדרות נציגי העירייה והיועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת.
בעתירתו מעלה ברקת את הטענה העיקרית - הנתבעים לא רק כשלו בתפקידם להביא לכך שיוסדר הליך ראוי לבחירת הרבנים, אלא גם שיצרו הסדרים בלתי ראויים אשר יביאו לפוליטיזציה של כל המערכת הקשורה בבחירת רבני ירושלים והפיכת הליך הבחירות לפרויקט אשר סופו ידוע מראש. עוד הוא מציין בעתירה כי התנהלות ועדת הבחירות הממונה על הליך הבחירה היא קלוקלת והחלטותיה פסולות מיסודן - נציגי הוועדה נבחרו בניגוד לכללי המנהל התקין, תצהירים לבתי הכנסת הועברו באופן חלקי ומגמתי תוך העדר נתונים רלוונטיים, נציגי העירייה ועו"ד משקיף לא זומנו לישיבות והבחירה בבתי הכנסת הייתה מגמתית, סלקטיבית ופוליטית. החלטות הוועדה נעשו בניגוד לקריטריונים ולעיתים ללא הגשת תצהיר כנדרש או ללא התייחסות אמתית למספר המתפללים בתצהיר.
עוד עולה מהעתירה בקשה לביטול מינויו של מרכז הוועדה, ר' אבנר עמר. זאת בשל היותו עוזרו האישי של השר לשירותי דת, במשרת אמון במסגרת מינוי פוליטי. נטען כי לעמר
ניגוד עניינים תפקודי ואישי בעניין הרבנים שיבחרו על-ידי הוועדה. כמו-כן פגמים חמורים התגלו בבחירת בתי הכנסת שנבחרו והתקבלו בוועדה על-ידי הרב עמר ללא כל דיון ממשי.
עתירה זו באה בהמשך לשורת פעולות אשר יזם ראש עיריית ירושלים בשלוש השנים האחרונות, במטרה להביא לבחירת רב ראשי ציוני לירושלים לצד רב חרדי. אוכלוסיית התושבים בירושלים מורכבת באופן כללי מכ-1/3 אוכלוסיה חרדית וכ-2/3 אוכלוסיה ציונית (חילונית, מסורתית ודתית לאומית). על כן, סבור ברקת כי מצב בו לציבור הציוני המהווה כאמור כ-2/3 מתושבי העיר היהודיים, יהיה ייצוג של 40% בלבד מנציגי בתי הכנסת באסיפה הבוחרת ואילו למגזר החרדי, המהווה 1/3 מתושבי העיר היהודיים יהיה ייצוג של כ-60% באסיפה הבוחרת הוא מצב בלתי ראוי, אינו צודק, ועומד בסתירה ברורה ללשון התקנות ולרוחן.
ברקת אמר כי רב ראשי מן הזרם הציוני הוא הכרח בעיר בה 70% מהאוכלוסיה היהודית איננה חרדית והינה בעלת צרכים ייחודיים משלה. "לרב תפקיד משמעותי בייצוג העיר ותושביה, במעורבות בסוגיות הקשורות לעיר ובניהול ענייני הדת לצרכי האוכלוסיות השונות בה. לציבור הכללי, בניגוד לציבור החרדי אין 'רבני קהילות' ולכן דמות רב שמייצגת אותו היא בעלת חשיבות רבה", דבריו.
עוד הוסיף, כי ראוי שרבניהם הראשיים של בירת ישראל ייבחרו בצורה דמוקרטית, אשר משקפת את הרכב אוכלוסיית העיר: "חשוב שרב ראשי ציוני שייבחר יידע לייצג את כל האוכלוסיה הציונית בעיר, ייתן ביטוי לצרכי הנשים בעיר, לאוכלוסיות החילונית והדתית לאומית, ללא ישראלים ועוד. אני מצפה ומחכה לרגע בו יתמנו רבנים לירושלים, ונוכל לפעול יחד לקידומה של העיר. הצלחת הרב בתפקיד תלויה בשיתוף הפעולה עם ראש העיר, ואני בטוח שככל שייבחר רב המקובל על ציבורים רחבים בעיר שיתוף הפעולה יהיה הדוק ופורה יותר, למען תושבי העיר".
טרם הוגש כתב הגנה.