חברת הביופרמצבטיקה ביוקנסל, העוסקת במחקר ופיתוח של תרופות למחלת הסרטן, קיבלה אישור לתקציב פיתוח מהמדען הראשי בסכום של עד 5.2 מיליון שקל לטובת קידום הניסוי הקליני Phase I/IIa בסרטן השחלות.
זו השנה השנייה בה זוכה ביוקנסל בתמיכת כספי המדען של תוכנית המו"פ לפיתוח התרופה BC-819 לטיפול בסרטן השחלות. כספי המענק יתמכו ויסייעו לביוקנסל עם התקדמות השלב הנוכחי של הניסויים הקליניים בפיתוח התרופה BC-819 הנמצאת בניסויים קליניים גם בטיפול בסרטן שלפוחית השתן וסרטן הלבלב.
בהתאם לאישור, יינתן לביוקנסל מענק לפי שיעור השתתפות של 60% מהוצאות המחקר והפיתוח המאושרות בארץ בסך של עד כ-3.371 מיליון שקל, ושיעור השתתפות של 30% מהוצאות המחקר המאושרות והפיתוח בחו"ל בסך של עד כ-1.838 מיליון שקל. מענק זה מתווסף למענקי מחקר קודמים עבור פיתוח תרופת BC-819 אשר התקבלו מלשכת המדען הראשי לתוכנית לפיתוח טיפול לסרטן שלפוחית השתן, ומענק מקרן המו"פ התעשייתי הדו-לאומית של ארה"ב וישראל (קרן BIRD) לפיתוח טיפול בסרטן הלבלב.
ביוקנסל החלה במאי 2009 בניסוי הקליני Phase I/IIa בסרטן השחלות בנשים שנכשלו באחד הטיפולים הסטנדרטיים הקיימים. הניסוי מונה 11 חולות וניתן במינון של אחת לשבוע.
אורי דנון, מנכ"ל ביוקנסל, אמר היום: "אנו שמחים על קבלת המענק מהמדען הראשי, זו השנה השנייה, עבור טיפול בסרטן השחלות החוזר ומביע אמון בחברה ובפעילותה ומכיר בפוטנציאל של ביוקנסל להיות שחקן מוביל בתחום הטיפול במחלות הסרטן".
סרטן השחלות תוקף מעל 60 אלף נשים בשנה בעולם המערבי והוא נחשב קטלני. כיום, הטיפול המוצע לחולות בסרטן השחלות הוא ניתוח ובעקבותיו טיפול כימותרפי, אך שיעור ההישנות של הסרטן וכן שיעור המוות גבוהים מאוד. עלויות הטיפול בסרטן שחלות נאמדות במספר מיליארדי דולרים בשנה.
ביוקנסל נוסדה בשנת 2004 על-ידי אברהם הוכברג, פרופסור לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהתבסס על טכנולוגיה שפיתח במשך 20 שנה. החברה מתמחה בפיתוח טיפולים מותאמים אישית למספר רב של סוגי סרטן.
ביוקנסל פיתחה קבוצת תרופות ייחודיות המבוססות על שימוש בפלסמידים (חומר ביולוגי) לטיפול ממוקד במחלות סרטן שאינו גורם לתופעות לוואי משמעותיות ומיועד להביא להשמדה ממוקדת של תאי סרטן וללא פגיעה בתאים בריאים. תרופת ה-BC-819 שפיתחה החברה מתבססת על גן ה-H19 המתבטא אך ורק בתאים של גידולים סרטניים ואינו מתבטא בתאים בריאים ועושה שימוש בגן זה להפעלת רעלן בתוך התאים הסרטניים בלבד, באופן שיביא להשמדתם מבלי לגרום נזק לתאים בריאים.
גן ה-H19 קיים בשליית האישה וברקמות עובריות, אך הוא מושתק מיד לאחר הלידה ושב ומתבטא בכמויות גדולות בתאים של יותר מ-40 סוגי סרטן. ההנחה היא כי הגן H19 מאפשר לתאים סרטניים לשרוד בתנאים בהם קיימות רמות נמוכות של נוזל דם ושל חמצן, המאפיינים את סביבת התאים הסרטניים, ובכך מאפשר את התפתחות הגידול ויצירת גרורות.