מחקרים מוקדמים לא גילו סיכון דומה אצל אנשים שקיבלו את הסידן דרך אכילת מזונות עשירים במינרל, מה שמראה שהתוספות הן גורם סיכון עצמאי. יתרה מכך, העובדה שלתוספות הסידן הייתה רק השפעה מינורית על בריאות העצמות והיעדר השפעה על מניעת שברים, הרי שיש לשקול מחדש את השימוש בהם למניעה או לטיפול באוסטאופורוזיס.
ההשערה היא כי תוספות סידן יכולות להעלות את רמות הסידן בדם מעל לרמה הנורמלית, ולגרום לשינויים בכימיה של הדם, שעלולים להיות מסוכנים לאנשים בסיכון להתקפי לב. החוקרים ממליצים לעבור בדיקה לצפיפות העצם כדי לדעת מהו הסיכון לאוסטאופורוזיס, ובמידה שהסיכון גבוה, לשקול שימוש בתרופות במקום בתוספות סידן.
יש לציין כי למחקר מספר הגבלות, כולל הוצאת מחקרים בהם המשתתפים השתמשו הן בוויטמין D והן בתוספות סידן, והעובדה שחלק מהניסויים שנסקרו לא אספו נתונים על בעיות לב בצורה סטנדרטית.
מומחים בתחום שהגיבו לממצאים אמרו כי תוספות סידן אינן מפחיתות את הסיכון לשברים, ובוודאי לא את הסיכון למוות והן לא יעילות. למרות שלא ברור עדיין אם הן אכן מעלות את הסיכון להתקפי לב או לשבץ, יש להפסיק להשתמש בהן.
רבים מסכימים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי לגלות טיפולים יעילים לאוסטאופורוזיס, עם וללא תוספות סידן וויטמין D. טיפולים חדשים יותר וגם ישנים, כמו משתנים מקבוצת התיאזידים, אכן מורידים את הסיכון לשברים ולתמותה, אך לא ידוע אם יש להשתמש גם בתוספות סידן וויטמין D כדי לשפר את יעילותם. ידוע כי התוספות אינן מועילות בפני עצמן אך לא ידוע אם גם כגורם מסייע לטיפול יעיל.
דאפי מקיי, סגן נשיא המועצה לאחריות תזונתית, קבוצת לובינג של תעשיית תוספות המזון בארצות הברית, התייחס למסקנות המחקר כ"חלשות" וטען כי אף אחד מהמחקרים ששימשו את החוקרים לא תוכנן בצורה ספציפית כדי לבדוק את הסיכון להתקפי לב.
הוא מייעץ לאנשים לקבל בין 1,000 ל-1,500 מיליגרם של סידן ביום ממוצרי חלב ומירקות בעלי עלים ירוקים. אם התזונה אינה מכילה כמות מספקת של סידן, הרי שיש למלא את הפער בתוספות סידן. לגבי אנשים המשתמשים בתוספות סידן, מקיי מייעץ שלא לקחת את כל המינון בפעם אחת, אלא לאורך כל היום כדי שרמות הסידן בדם לא יעלו מעל לנורמה.
