רשות ניירות ערך ואיגוד הבנקים הגיעו לפשרה בנושא המחלוקת שהתגלעה ביניהם בשנת 2000, לגבי השאלה באלו מקרים מידע שנמסר ללקוח מהווה ייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק.
נוסח הפשרה הוגש אתמול (ג', 3.8.10) לבית המשפט על-ידי באי-כוח הצדדים, עו"ד יעל ורבה-זלינגר, מנהלת המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה ועו"ד ישראל בלום מפרקליטות המדינה; ועו"ד רם כספי, נציג איגוד הבנקים.
בהסדר, שקיבל תוקף של פסק דין של בית המשפט העליון, נקבע כי מתן מידע על נייר ערך או על נכס פיננסי לאחרים, כאשר בחירתו של המידע הניתן נעשית על-פי שיקול דעתו של נותן המידע או הגוף שבו הוא מועסק, ויש במידע כדי להוביל את מקבלו למסקנה ביחס לכדאיות ההשקעה בנייר ערך או בנכס פיננסי מסוים, הוא בבחינת ייעוץ השקעות גם אם אין ניתנת המלצה מפורשת להשקעה. זאת, למעט אם המידע על נייר הערך או על הנכס הפיננסי הוא מידע עובדתי שאינו פרי שיקול דעתו של נותן המידע, הניתן במענה לפנייה של מקבל המידע לרבות באמצעות טלפון, פקס או אינטרנט.
למען הסר ספק, הובהר כי הבנקים יהיו רשאים לפרסם סקירות וניתוחים ענפיים וספציפיים המתייחסים לחברות וכן נכסים פיננסיים המוצאים על ידן בצירוף לסקירת היתרונות והחסרונות בהם, ובלבד שפרסומים אלו יתבצעו בהתאם לכללים הקיימים, וכן כי חדרי העסקות של הבנקים יהיו רשאים לדווח מיוזמתם ללקוחות על כל התפתחות עובדתית בתחום נגזרי המט"ח, סחורות וריביות - ובלבד שדיווחים אלה יוקלטו ויישמרו בהתאם לנוהלי הבנקים.
בהתאם להסדר זה, נקבע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנושא בוטל.
המחלוקת בין הצדדים התגלעה לאחר שהרשות פרסמה חוזר ובו קבעה כי מתן מידע על נייר ערך או על נכס פיננסי, כשבחירת המידע נעשית על-פי שיקול הדעת של נותן המידע ומכוונת להביא את הלקוח למסקנה לגבי כדאיות השקעת כספו - הוא בבחינת ייעוץ השקעות.
איגוד הבנקים חלק על קביעה זו, והמחלוקת בין הצדדים הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון, בעקבות ערעורים הדדיים שהוגשו כאמור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין, שניתן באוקטובר 2002.
על-רקע יישומה של רפורמת בכר, שהפחיתה את פוטנציאל ניגודי העניינים של הבנקים ביחס לקידום מוצרים פיננסיים שיש להם זיקה אליהם, הושגה בין הצדדים הפשרה הנ"ל, המחליפה הסדרה קודמת שביצעה הרשות באמצעות החוזר ומכתבים נוספים שבאו בעקבותיו שהוציאה בשנים עברו.