אתם שואלים, אני עונה: נשאלתי כמה פעמים איזה כלי תחבורה הייתי בוחר כדי לחזק את אוסף המכוניות הצנוע שלי (שתי הונדות, זוג אלפות וניסאן). זוהי שאלה קשה יותר מכל אלו שהגיעו עד כה ליחידת קשרי החוץ 'שואלים את אדוארד'. אחרי פקעת של התלבטויות נעניתי לרחשי ליבי ובחרתי בהונדה NSX. היא מיושנת מעט וייצורה הופסק אמנם, אך עדיין ניתן להשיגה בארה"ב, שם היא מופיעה כ'אקורה NSX-R'. חלק מהסימפטיה אליה נובע מהעובדה שנהג המירוצים המוכשר והמנוח איירטון סנה לקח חלק בתכנונה. בנוסף ל-NSX (בצבע לבן מאט אופנתי), הייתי רואה בחצר שלי אופנוע דוקאטי 848 בגרסת hardcore אבו. אומנם אני פוחד מאופנועים, אך הגיע הזמן לעשות שימוש בקסדה שנותרה לי מתקופת מרוצי הראלי-קרוס באשקלון. בחירתי זו בדוקאטי נשענת על סוללת טיעונים, שהראשי שבהם הוא כוחו של מנוע שני הצילינדרים מסוג L-Twin, המגיע ל-140 כ"ס. גם צבעו של דוקאטי זה, אפור-כהה המושת גם על בלוק המנוע, מושך את חוש הטעם. דגם חדש זה יהיה ניתן להשגה עוד בסתיו הקרוב, במדינות נאורות שבהן קשיש המתחיל לצפצף על ערך החיים יכול לקנות את האביזר הבוגדני ללא מכס ועם הנחה לעיתונאי זר.

• ינון זית, נגוהות: מה אתה אומר, באופן עקרוני, על שימוש בתוספים לצורך תחזוקת הרכב באופן שוטף, גם כאשר אין בעיות ספציפיות? כגון שימוש בתוסף של LM לניקוי מערכת הדלק בכל טיפול עשרת אלפים, או תוספי שמן מנוע שלLM או xado כל 100 אלף ק"מ?
  אני יודע שיש יצרני רכב או יבואנים שממליצים על זה. האם זה רק לצורך העשרת חשבון הבנק שלהם, או שיש בזה משהו? האם זה יכול אף להזיק לרכב?

תשובה: שמן המנוע המודרני מכיל כבר את התוספים הנדרשים לצורך תחזוקתו השוטפת (תרתי משמע) של המנוע. כך שבעיקרון, מומלץ למזוג תוסף רק אם נדרש מהמנוע לעמוד במאמץ מיוחד - פעילות ספורטיבית למשל. השימוש בתוספים שציינת הופך חיוני עם הזדקנות הרכב. קל וחומר לנוכח העובדה שבשוק הישראלי אין שמנים המיוצרים במיוחד למנועים למודי-קילומטראז'. נהגים היפוכונדרים (כמוני) למדו למזוג תוסף LM לשמן החצי סינתטי LM 40W10, כדי להעלות את דרגת ה'סינתטיות' של שמן זה. לתוסף xado, כפי שכבר דיווחתי כבר, השפעה מסתורית. סופר לי אף מקרה של סובארו פורסטר שסבלה מרעשים בדיפרנציאלים, במנוע ובגיר, והשתתקה משמעותית בעקבות השקייתה ב-xado. באשר לתוספי דלק: איכות הדלק בארץ, הירודה למדי, מצדיקה בהחלט שימוש בהם. צריך רק לבחור תכשיר של חברה ידועה לא פחות מאשר LM או קסטרול.

• ליאת נוקד: איזה רכב מומלץ למשפחה עם ארבעה ילדים קטנים? התקציב הוא עד 50 אלף שקלים, וכמובן, כמו שכולם רוצים, שהרכב יהיה בטוח וחסכוני בדלק. מה אתה מציע?

תשובה: מומלץ מיניוואן. אם לא מולטיפלה, שהיא פיבוריטית הבית, אז אחת כמו רנו סניק בעלת שבעת מקומות או פיז'ו 307 בעלת קיבולת אוכלוסין דומה. אופציה אחרת היא קיה קרניבל.

• ליאור: אנו משפחה המתגוררת בשומרון. בכוונתנו לרכוש סוזוקי אלטו חדשה, אך לפני הקנייה אנו מתלבטים: האם מנוע ה-1,000 סמ"ק שלה יצליח בהתמודדות עם העליות בשומרון והעליות לירושלים? היינו מעוניינים לדעת מה דעתך.

תשובה: בעיקרון, אלטו היא מכשיר תנועה עירוני. היא עשויה אומנם לעמוד בחיי הטפסנות שאתם מייעדים לה, ובלבד שלא תועמס עליה המשפחה כולה. נכון שהיא עשויה להתמודד עם העליות בגבורה גם אם תכבידו עליה את העומס המרבי - אך אז היא תסבול מהשימוש המרובה בהילוכים הנמוכים (מה שיתבטא גם בצריכת הדלק).

• בחיסוי שם: אנו משפחה עם חמישה ילדים ב"ה, ומחפשים מיניוואן בעל שבעה מקומות. אחרי הרבה בירורים, הגיעו לקו הגמר מיצובישי גרנדיס וסיטרואן C4 פיקאסו. מדובר בגרנדיס 2008, 50 אלף ק"מ, יד ראשונה מליסינג ב-115 אלף שקלים. גם הסיטרואן פיקאסו היא 2008, יד ראשונה מליסינג, 80 אלף ק"מ ב-97,700 שקלים.
  הגרנדיס כנראה גדולה יותר, אבל לפי מה שקראנו, הסיטרואן חסכונית יותר בדלק. אנחנו נוסעים בסביבות 15 אלף ק"מ בשנה.
  בהנחה שהמצב המכני של שתיהן טוב, מה עדיף? מובן שהמחיר של הפיקאסו נוח לנו יותר. האם הוא מתחרה מול הגרנדיס?

תשובה: אין ברירה אלא להתיישב בכל אחת מהמועמדות בהרכב משפחתי מלא, ולבדוק אם הגישה הקלה למושב השלישי אכן מצדיקה בחירה (הגיונית) בגרנדיס. אם תוכלו להסתפק ברווחה שמציעה פיקאסו, קחו אותה, משום הטעמים שציינתם.

• דני בנט: בתקופה האחרונה יש לנו (זוג + ארבעה ילדים) בעיית צריכה עם הרכב, יונדאי H1 דיזל אוטומטי מפואר שנת 2005, שעשה 100 אלף ק"מ. אנחנו תושבי חיפה והאוטו נוסע בעיקר בעיר, עם מיזוג. הצריכה היום היא כ-5 ק"מ לליטר סולר.
  היינו במוסך מורשה של יונדאי והם עשו 'איפוס מחשב' (ללא תשלום), ולא נראה שזה עוזר. הם אמרו שאם הצריכה המוגברת ממשיכה, צריך (נדמה לי שאמרו) שיפוץ משאבת דלק או מחשב. סיפור של 3,000 שקלים מינימום. אני לא קונה את הסיפור הזה, ובטוח שיש מוסכים רציניים יותר שיכולים לבדוק לי את הבעיה.
  מה המלצתך לגבי הצריכה המוגברת? האם אתה מכיר מוסך אמין בחיפה שיכול לבדוק את זה?

תשובה: בקשו שמומחה להזרקות יבדוק את מצב המזרקים. אפשר שהם נפגעו עקב שימוש בסולר מפוקפק.

• אבי: אני עומד לקנות רכב לשם נסיעה של 30 ק"מ ביום (הלוך וחזור לעבודה), בתקציב מרבי של 15 אלף שקלים. הדרישות הן עלות תחזוקה נמוכה ככל האפשר (רכב אמין) וצריכת דלק נמוכה. על נוחות ובטיחות אני מוכן להתפשר.
  חבר, שבבעלותו פיאט פונטו בת 12 בערך, המליץ לי על רכב כמו שלו - הפונטו שלו כמעט לא רואה מוסך, הטיפולים זולים מאוד וצריכת הדלק, לטענתו, היא בערך ליטר ל-18 ק"מ. בתקציב שלי אני יכול גם להשתדרג לפונטו ספייס, מודל 2001-2. שאלותיי הן:
  • 1. האם לדעתך המלצותיו של חברי נכונות, או שהוא במקרה נפל על רכב טוב?
  • 2. מה דעתך על הספייס? האם היא מהווה שדרוג או טובה פחות?
  • 3. האם יש דגמים קטנים, זולים, אמינים וידניים אחרים שיכולים להתאים לדרישות?

תשובה: מכתבך הוא הזדמנות להודות שלא המלצתי די על פיאט פונטו. עם מעט מזל, גם פונטו שאיננה ספייס תספק את חבילת השינוע הצנועה שאתה מבקש. בקש מחברך (שצודק בהמלצותיו) שיעזור לך לברור מועמדת ראויה. אם תיתקל בקשיים בחזית האיטלקית, אפשר ללכת על סוזוקי סוויפט או משהו מבית מאזדה/דייהטסו.

• צבי: כבר פניתי אליך בעבר בשאלה זו, לגבי רכב שבעה מקומות מומלץ, אולם עדיין לא מצאתי משהו שמניח את דעתי. העניין הוא שכל רכבי המיניוואן משנים 'סבירות' (כלומר 2004 והלאה) עולים המון כסף - בסביבות 80 אלף שקלים (אני מתכוון למאזדה 5, MPV, מיצובישי גרנדיס, קיה קרנבל וכו').
  שאלתי היא: האם כדאי רכב כלשהו שהוא בעל שבעה מקומות, אבל לא עלה לדרגת מיניוואן, כמו למשל פיז'ו 307 סטיישן (ודומיה), שהיא זולה יותר? האם זהו רכב אמין ונוח לשבעה אנשים? להרבה אנשים יש הסתייגות מפיז'ו ורנו, והם ממליצים רק על יפניות, שהן יותר אמינות, אך כאמור די יקרות במחירן ובצריכת הדלק שלהן.
  ומה דעתך על רכבי שבעה מקומות אחרים - רנו סניק, יונדאי טרג'ט, ניסן סרנה, או שמות אחרים?

תשובה: פיז'ו 307 או רנו סניק אמורות בהחלט להניח את דעתכם, ובלבד שתיסעו בהרכב מלא לטיולים וכדומה, ולא ביומיום.

• אלישיב: חבר סיפר לי על רכב שבו האורות הגבוהים נכבים ונדלקים אוטומטית. האם אתה מכיר את סוג הרכב?

תשובה: במספר רב של דגמים מותקן פטנט המדליק את הפנסים בערוב היום או בכניסה למנהרה. לא נתקלתי עדיין באוטומט המחליף בין אורות נמוכים לגבוהים.

• נתן, רחובות: בתשובתך למכתבו של יעקב ליברמן ('שואלים את אדוארד' 16.7.10) חזרת שוב על המלצותיך לשמירה על אורח חייו של הטורבו, וכמובן הסכמתי עם דעתך. ברצוני להגיב על נושא הטורבו המשופץ שכנראה הורכב ברכבו של יעקב.
  בשל מחירו הרב של טורבו מקורי מוצעים בשוק תחליפים, אשר לעתים קרובות לא עומדים במשימה לאורך זמן. גם שיפוץ הטורבו, שהיה נפוץ בשעתו במכוני שיפוץ, לא הצדיק לרוב את עצמו. על-מנת לשבור את שוק התחליפים, הקימו חברות רכב רבות מפעלי שיקום לחלקים יקרים - שבהם מביאים את המכלולים המשופצים לרמת אמינות שאינה נופלת מהרמה הנדרשת מהחלק המקורי. תעיד על כך האחריות הניתנת למכלול המשוקם, הזהה לאחריות הניתנת על החלק החדש.
  ולמרות איכותו, מחיר מוצר ה-exchange הוא רק כ-30-50 אחוזים ממחירו של החלק המקורי. לשם כך דרושים למפעלים החלקים המשומשים, שאותם הם ישקמו לאחר בדיקה מדוקדקת של חלקי המכלולים, כדי שיעמדו בתקן הגבוה הנדרש. לעתים, כאשר אין למפעלים די חלקים פגומים, מספקים יצרני הרכב גם מכלולים חדשים לחלוטין במחירי exchange, וזאת כדי לשכנע את הלקוחות להשתמש רק בחלקים מקוריים.
  למרות האמור לעיל, חלקים ומכלולים רבים אינם מיוצרים על-ידי יצרני הרכב, אלא אצל יצרנים גדולים המתמחים במערכות אלו. למשל: גירים, מערכות בלימה, מערכות אוויר ומערכות חשמל. במקרים אלו אפשר בהחלט לקנות את החלפים אצל סוכן חברת הייצור המקורית - אך יש לבדוק היטב את המקור, מאחר שבשוק מסתובבים זיופים רבים הנראים זהים כמעט למוצרים המקוריים.
  למרות שאני בא מתחום הרכב הכבד, אני מניח שדבריי מתייחסים גם לרכב הקל יותר.