עתירה הוגשה לבג"צ להורות ליועץ המשפטי לממשלה לחייב אישית את שר התחבורה ישראל כ"ץ בכהנו כשר חקלאות ואת מיכאל אילון ומרדכי הלפרין להשיב את כספי הציבור שהוצאו, שלא כדין, למימון מינויים פוליטיים ו/או מינויים המנוגדים לחוק ו/או מינויים מוטים ופסולים במשרד החקלאות, בשל הנזקים שגרמו במעשיהם לאינטרס הציבור ולקופה הציבורית.
את העתירה הגישו במשותף התנועה לאיכות השלטון והקליניקה לקידום איכות השלטון - המרכז לחינוך קליני באוניברסיטה העברית בירושלים, באמצעות עורכי הדין אליעד שרגא צרויה מידד-לוזון דפנה קירו- כהן ונדאל חיאק.
במוקד העתירה עומדים מעשים פסולים, בעיקר מסוג מעורבות לא-תקינה במינויים, שנעשו על-ידי עובדים בכירים במשרד החקלאות, לרבות שר החקלאות דאז כ"ץ, בשנים 2004-2003.
בשנת 2005 פורסם דוח מבקר המדינה ובו ביקורת חריפה על התנהלות השר כ"ץ, יועצו אילון והלפרין. כנאמר בדוח: "בתקופת כהונתו של שר החקלאות מר ישראל כ"ץ, נעשו במשרד החקלאות מינויים פוליטיים ומינויים בלתי-תקינים אחרים. נמצא, כי הייתה מעורבות בלתי-תקינה של יועץ השר בקליטתם של עובדים, שלרובם זיקה פוליטית למפלגתו של השר".
בעקבות ממצאי דוח המבקר נפתחה חקירה פלילית נגד השלושה. בספטמבר 2009 החליט היועמ"ש לסגור את תיק החקירה נגד השר כ"ץ כיוון שהראיות לא עמדו ברף הפלילי המחמיר. באשר לאילון ולהלפרין - בתאריך 13.5.10 הוגש נגדם כתב אישום.
בעתירה נאמר כי הפרשה מעלה תמונה קודרת וחריגה של עשרות מינויים פסולים, לתפקידים זוטרים ובכירים, שבוצעו במעורבות ישירה ועקיפה של המשיבים עד כי נדמה שתופעה חמורה זו הייתה חלק אינטגרלי מהתנהלות משרד החקלאות, התנהלות ש'גרורותיה' פושות גם למועצות החקלאיות וליחידות הכפופות למשרד, תחת ניהולו של השר כ"ץ.
התנועה עותרת כנגד היועץ המשפטי לממשלה בדרישה כי יפעיל סמכותו לחייב אישית את השר ועוזריו על הנזקים שנגרמו לקופת הציבור במינויים האמורים. היא מונה בעתירתה עילות משפטיות המצויות בידי היועמ"ש להשבת עלות המינויים לקופה הציבורית ובהן:
- חבות אישית בהתאם לסעיף 44 לחוק שירות המדינה מינויים
"הימנעותו של היועץ המשפטי לממשלה מהפעלת סמכותו האמורה היא בלתי סבירה באופן קיצוני, ופוגעת קשות בעיקרון שלטון החוק ובמאבק רב-השנים נגד תופעת המינויים הפוליטיים, אשר מהווה רעה חולה במינהל הציבורי בישראל" נכתב בעתירה. "בהימנעותו, מנטרל היועץ המשפטי לממשלה כלי חשוב ביותר ליצירת אחריותיות (Accountability) והרתעה ולמניעת אווירה של זילות החוק ושל הפקרות (שכן כפי שצוין רבות בפסיקת בית משפט זה, "כוח ללא אחריות משול להפקרות"), ומאפשר מצב בו חוטא יוצא נשכר".
