לחץ שמקורו במצבים חברתיים, כמו נשיאת נאום או ראיון עבודה, עלול להשפיע, אצל חלק מהאנשים, על מערכת החיסון בדרכים המזיקות לבריאות. אלו ממצאי מחקר חדש.
המחקר כלל 124 מתנדבים, שהושמו במתכוון במצבים חברתיים מבישים ולא נוחים. אצל אלו שהראו את הרגישות העצבית הגדולה ביותר לדחייה חברתית הייתה גם עלייה בפעילות הדלקתית כשנחשפו ללחץ חברתי.
החוקרים, מאוניברסיטת קליפורניה, גילו כי ישנם הבדלים חשובים בדרך בה אנשים מפרשים מצבים חברתיים ומגיבים אליהם. לדוגמה, לפעמים אנו מתייחסים לנשיאת נאום בפני קהל כאתגר מבורך, בפעמים אחרות, הוא יכול להיות מאיים ומלחיץ. במחקר הנוכחי, החוקרים ניסו לבדוק את הבסיס העצבי להבדלים בתגובה ולהבין כיצד הבדלים אלו קשורים לתהליכים ביולוגיים שיכולים להשפיע על הבריאות ועל המצב הנפשי.
הממצאים מספקים ראיות נוספות לדרך בה הנפש שלנו קרובה לגוף ולקשר בינהם. ידוע מזה זמן רב כי לחץ חברתי יכול להשפיע עלינו במידה רבה ולהעלות את הסיכון למחלות, אך לא היה ברור כיצד מתרחשות השפעות אלו. מחקר זה הוא הראשון, לדברי החוקרים, שזיהה את המסלולים הנוירוקוגנטיביים המעורבים בתגובות הדלקתיות ללחץ חברתי אקוטי.
עלייה בפעילות הדלקתית היא חלק מהתגובה הטבעית של המערכת החיסונית למצבים מזיקים אפשריים, אך הפעלה כרונית של המערכת עלולה להעלות את הסיכון למספר הפרעות, כולל אסתמה, דלקת מפרקים שגרונית, מחלות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם) ואפילו דיכאון.
המחקר פורסם במהדורה המקוונת של Proceedings of the National Academy of Sciences.