ד"ר אודי בר, שאשתקד הוגשה נגדו תביעת לשון הרע ע"י ארבעה רופאים בכירים בתחום האסטיקה, טען בכתב ההגנה אותו הגיש בסמוך להגשת התביעה (2.8.09) ע"י עו"ד צבי כהנא, כי יש לדחות אותה על הסף, בהתאם להוראת סעיף 13 לחוק, הקובע, בין היתר, כי "דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר בפרסום ע"י שופט לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי". לדבריו, הפרסום שלו חסין מתביעה על-פי לשון החוק.
בכתב התביעה טענו ארבעת הרופאים כי במהלך ראיון בתוכנית "העולם הבוקר" של אברי גלעד ששודרה ב-30 באוקטובר 2008, אמר ד"ר בר שמשרד הבריאות אינו מאשר הזרקת סיליקון לפנים, "ועדיין יש מספר רופאים במדינה, שכולם יודעים על אודותם, הם לא מסתירים את מעשיהם, שעדיין מזריקים סיליקון לפנים...". עוד ציינו התובעים כי ד"ר בר המליץ בתוכנית על טיפול אסתטי באמצעות תכשירים מסוימים הנחשבים לשיטתו לבטוחים והשמיץ, שלא בצדק, טיפול בהזרקת סיליקון נוזלי בתואנה שהדבר מסוכן, עלול לגרום לסיבוכים, ונאסר לשימוש. לדבריהם, בהופעתו השנייה של ד"ר בר בתוכנית הבוקר, הקריא אברי גלעד הודעה בשמו שלא השביעה את רצונם של התובעים ולא תיקנה את הנזקים אותם גרם להם לכאורה ד"ר בר.
ד"ר בר טען בכתב ההגנה כי כל הדברים שצוטטו מפיו בתוכנית היו מבוססים על דין וחשבון נכון והוגן שנמסר לצופים. לדבריו, הטעות שלו הייתה מבוססת על טעות סופר שהופיעה בפסק-דין של ביהמ"ש שקיבל תביעת נזיקין של צעיר (שתבע את אחד מארבעת הרופאים) אותו ציטט בתוכנית, בו נאמר שהחוזר האוסר על שימוש בסיליקון נוזלי לצרכים קוסמטיים פורסם ב-2006, כשבפועל הוא פורסם ב-1996. כך גם עלה מלשון הודעת ההתנצלות שהקריא בתוכנית כשהופיע בה ב-2 ביולי 2009. בפועל, בוטל החוזר בשנת 2000.
בכתב ההגנה מצוין כי ד"ר בר אף פנה לתובעים, באמצעות בא-כוחם, וביקש להיפגש עמם כדי להתנצל על התקלה, אך אלו סירבו לכך, והתנו מפגש בפיצוי כספי.
עוד נטען בכתב ההגנה כי "חזקה עליו שהוא עשה את הפרסום
בתום לב... והפרסום לא חרג מתחום הסביר במכלול הנסיבות של מקרה זה, בהנתן תוכן הטעות בפסק הדין והשלכותיה על הפרקטיקה של הזרקות הסיליקון הנוזליות לצרכים קוסמטיים".
טענה נוספת שהועלתה בכתב ההגנה היא כי הפרסום התייחס לציבור הרופאים המשתמשים בסיליקון מסוג זה בכללותו, ללא הזכרת שמות ספציפיים, וככזה אין בו עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה.
