עו"ד מלי פולישוק בלוך, חברת הכנסת לשעבר וחברת מועצת העיר רעננה, מאשימה את הממשלה בהתנהלות "בלתי מקצועית, בלתי תקינה ושערורייתית", שהביאה לדחייה נוספת בהקמת כביש 531 ולבזבוז כספי ציבור, לדבריה. הדברים נאמרו במכתב ששלחה אתמול (א', 22.8.10) פולישוק-בלוך למבקר המדינה,
מיכה לינדנשטראוס.
לדבריה, "מאבק התושבים למינהור דרך 531 לא דחה את ביצוע הפרויקט, אך מחדליה של הממשלה בניהולו גרמו לדחייה של חמש שנים בביצוע התוכנית".
במכתב ששלחה למבקר, ציינה פולישוק-בלוך כי עם ביטול הסכם הזיכיון של חברת שפיר הנדסה לבניית הפרויקט, החליטו בממשלה לפצל את הפרויקט למספר מכרזים ולנהלו באמצעות מע"צ. פולישוק הזכירה במכתבה את הידיעה שפורסמה אתמול בעיתון "דה מרקר", לפיה "כביש 531 יושלם רק בעוד חמש שנים והפרויקט שאמור היה להיסלל בידי הזכיין עד קיץ 2010, יפוצל לחמישה מכרזים ויסתיים רק ביולי 2015, בעלות של 4 מיליארד שקלים". ע"פ התוכנית החדשה, סלילת תוואי כביש 531 בין צומת רעננה (כביש 4) לבין מחלף רשפון (כביש 2) תחולק בין שלושה קבלנים שיבצעו שלושה מקטעים בנפרד. שני קבלנים יסללו את המשכו הצפוני של כביש 20 (נתיבי איילון). בנוסף, צורף לפרויקט מכרז שישי להקמת מחלף ג'לג'וליה בהצטלבות כביש 531 עם כביש 444.
בפנייה למבקר המדינה, טוענת פולישוק-בלוך כי "ישנן עדויות לכך שניהול הפרויקט מתבצע בהליך קבלת החלטות לקוי ומעוות ביסודו, באי תקינות תוך חשש ל
ניגוד עניינים, הצגת נתונים מטעים ולכאורה שקריים, בפני בג"צ ובפני הות"ל ואף בפני חברי הכנסת".
"תוכניות והחלטות הממשלה התבססו על נתונים בלתי בדוקים. ככל הנראה, זוהי גם אחת הסיבות לעיכוב המתמשך בביצוע הפרויקט, עיכוב הגורם לנזק כספי עצום של מאות מיליוני שקלים ונזק חמור שבעתיים לאזרחים התקועים בפקקים", ציינה.
בפירוט הליקויים מתייחסת פולישוק במכתבה למבקר למחיר הפרויקט, להיתכנותו ההנדסית, לשינוי החלטות הממשלה והחלטות הות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות), דחיית הפרויקט במספר שנים, הטעיית בג"צ בנתונים ועובדות וההתעלמות מהיבטים של איכות אוויר ופגיעה בבריאות הציבור.
עומדת ארבע שנים בראש ועד הפעולה פולישוק-בלוך, יש לציין, מובילה יחד עם ועד פעולה מאבק ציבורי למינהור דרך 531. מאבק זה נועד לדבירה למנוע פגיעה ממשית בבריאות תושבים לאורך תוואי הדרך מזיהום אוויר חמור הצפוי מהכביש (כמפורט בתסקיר השפעה על הסביבה של המתכנן ועל-פי מומחי הות"ל), כמו גם ממפגעים נוספים של רעש, פגיעה נופית, בזבוז קרקעות יקרות ופגיעה במרחב הפתוח.
במסגרת המאבק הציבורי עתרו התושבים והעיריות לבג"צ כדי לחייב את הממשלה לבחון את חלופת המינהור, חלופה שמאפשרת סלילת הכביש והמנהרה ללא המפגעים האמורים. בג"צ קיבל את טענות העותרים לבדיקת החלופה וחייב את הממשלה לפתוח את ההליך התכנוני ולבחון בנפש חפצה את חלופת המינהור.
