פיצויים על רשלנות רפואית - רק בהוכחה משמעותית

בית המשפט העליון בהרכב מורחב של תשעה שופטים קבע כי אין לסטות מכללי ההוכחה הרגילים ואין להטיל אחריות חלקית לרשלנות רפואית אלא בהתקיים תנאים שהוגדרו בפסק הדין. בכך ביטל בית המשפט העליון את ההלכה החדשה שנפסקה בדיון קודם בעליון בפני הרכב של שלושה שופטים ושעל פיו ייפסקו פיצויים חלקיים בשיעור 20% מהנזק למרות שלא הוכח ברמה הרגילה הנדרשת שיש להטיל אחריות על הנתבעים. "הוחלט ברוב דעות של הנשיאה ד' ביניש, של המשנה-לנשיאה א' ריבלין, ושל השופטים א' פרוקצ'יה, א' א' לוי וא' גרוניס כנגד דעתם של השופטים מ' נאור, ע' ארבל, א' רובינשטיין וס' ג'ובראן כי, ככלל, אין להכיר בחריג האחריות היחסית במקרים של סיבתיות עמומה. מסיבה זו הוחלט בדעת רוב לבטל את פסק-הדין שניתן בע"א 7375/02", נכתב בפסק הדין. "השופטים מרים נאור, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן סבורים כי יש מקום להכרה בחריג האחריות היחסית במתווה שנקבע בפסק-הדין בערעור – בהדגשים שונים. לעומתם סבורים הנשיאה דורית ביניש, המשנה-לנשיאה אליעזר ריבלין והשופט אדמונד לוי סבורים כי יש מקום להכיר בחריג מצומצם במקרים של הטייה נשנית. השופטים אשר גרוניס, מרים נאור וסלים ג'ובראן הותירו אפשרות זו בצריך עיון. השופט אליקים רובינשטיין רואה חריג זה כחלק מכלל החריג של אחריות יחסית וגורלו כגורלו. השופטת איילה פרוקצ'יה סבורה שאין מקום להכיר באחריות יחסית ולסייג את כלל מאזן ההסתברויות – אלא בדרך של חקיקה", לשון פסק הדין. מדובר בשאלה משפטית סבוכה הנוגעת לאופן הוכחת גרימת הנזק שנתגלה בעקבות התרשלות. בית המשפט העליון נדרש לשאלה אם יש מקום לסטות מן הכלל הרגיל שיש להוכיח רשלנות ברמה הרגילה הדורשת כי מידת ההסתברות שהנזק הוא תוצאה של ההתרשלות עולה על ההסתברות שאין קשר סיבתי ביניהן. שאלה זו היא מן הקשות והמורכבות שבמשפט האזרחי ושיטות משפט רבות בעולם עדיין מתלבטות בה. גם בתי המשפט בישראל, בערכאות השונות, הגיעו לתוצאות שונות. הסוגיה המשפטית העקרונית התעוררה במסגרת דיון בתביעתה של מי שנולדה בלידה מוקדמת בניתוח קיסרי שלא נערך בדחיפות מספקת. התביעה הצריכה הכרעה בשאלת הקשר הסיבתי שבין ההתרשלות לבין הנזקים שנתגלו אצל התובעת: השאלה הייתה האם הנזק נגרם כתוצאה מהעיכוב בעריכת הניתוח - מקרה שבגינו אחראי בית החולים - או שמא הנזק נבע מעצם הפגות - שאז בית החולים אינו אחראי. השאלה נדונה תחילה בהרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון שישב בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. כאמור, שלושת השופטים בערעור החליטו, בפסיקה חדשנית לפסוק פיצויים חלקיים בשיעור 20% מהנזק למרות שלא הוכח ברמה הרגילה הנדרשת שיש להטיל אחריות על הנתבעים. בעקבות פסק הדין הוחלט לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב. תשעת השופטים בדיון הנוסף, בפסק דין המחזיק למעלה מ-200 עמודים, נחלקו בדעותיהם בפסקי דין יסודיים שהתבססו על מחקר מקיף - לרבות מחקר השוואתי. בסופו של הדיון הכריעה דעת הרוב כי אין לסטות מכללי ההוכחה הרגילים ואין להטיל אחריות חלקית לרשלנות רפואית אלא בהתקיים תנאים שהוגדרו בפסק הדין.