"מנירב הפך הלשכה למעין חצר ביזנטית פרטית שלו"

עוד נטען בכתב התביעה כי "מנירב מנסה 'להכשיר' מחדש את מעמדו הציבורי שרוסק ללא תקנה, על-חשבון רדיפתו של ציטרין, תוך ניסיון בוטה להרוס את הקריירה שלו ולהכפישו, שעה שדבק במנירב אות קין בל יימחה של מי שגרם במעשיו, לפטירתו בטרם עת של נשיא הלשכה לשעבר, אותו השביעו הוא ואנשיו בוועד המרכזי של הלשכה, מרורים רבים, עד שלא עמד לו עוד ליבו והוא לא עמד עוד, בלחץ שהפעילו מנירב ואנשיו". לדברי ציטרין, כתוצאה מהתנהגותם זו, אף ביקשה משפחתו של רו"ח יגאל גוזמן המנוח, ממנירב, שלא להגיע להלוויה ושלא להשתתף בין כלל ציבור האבלים והמנחמים, בעת קיום הלוויתו של נשיא הלשכה לשעבר ושלא להראות פניו, לחלוטין, בעת שישבו הם "שבעה" על פטירת יקירם רו"ח יגאל גוזמן המנוח. עורכי הדין שטנגר והלוי טוענים כי רו"ח מנירב הפך את לשכת רואי החשבון למעין "חצר ביזנטית פרטית שלו", לצורך קידום ענייניו האישיים והמשפחתיים, למרות שהלשכה היא ארגון פרטי התנדבותי, ללא כל כוונת רווח. כתב התביעה טוען עוד כי בתו של מנירב, שהינה דיאטנית-תזונאית, הרצתה על תזונה בכינוס השנתי של הלשכה באילת, שעה שאביה דאג "לסדר" לה הרצאה זו, בכינוס המהווה השתלמות המוגדרת כהשתלמות מקצועית ומוכרת כהוצאה מוכרת, בידי שלטונות מס הכנסה. רו"ח מנירב מתואר בכתב התביעה כאדם "הידוע ומפורסם ברבים כתובע סדרתי, אשר רכש לו שם של אדם בלתי אמין ושקרן... איש של ריב ומדון, המטריד בתי משפט בתביעות ביזאריות הנדחות בסופם של דברים תוך חיובו של מנירב".

כתב-התביעה כולל בתוכו שפע של עובדות מפתיעות וחמורות שלא פורסמו עד כה ברבים, ואשר מתייחסות לתקופה הקצרה שבה כיהן גוזמן ז"ל כנשיא הלשכה, מחודש ספטמבר 2009, מועד בחירתו, ועד שלהי חודש אפריל 2010, עת נפטר במפתיע מדום לב. בכתב התביעה נחשף מכתב הכפשה חסר-תקדים ששלח רו"ח עופר מנירב לאלמנתו ולאחיו של נשיא הלשכה המנוח. במכתב מפנה מנירב, שהפסיד בבחירות לגוזמן ז"ל, אצבע מאשימה כלפי מטה הבחירות של גוזמן, "אשר בעצות אחיתופל שלהם הכניסו את יגאל ז"ל לסיטואציות, אליהן הוא נקלע בחודשים האחרונים... הם אלה שפשוט גררו אותו לכך כאשר הם גם היו אלה שדאגו לגלגל את כדור השלג". על-פי כתב התביעה, במכתב ששלח לאלמנה איריס ולאח רמי גוזמן, האשים מנירב את ציטרין ואחרים, שהיו חברי מטה הבחירות של גוזמן המנוח, ובהם יועץ התקשורת ליאור חורב, ורו"ח קובי נבון, אלישע סער וצפריר הולצבלט, בפטירתו של נשיא הלשכה, בטרם עת. במכתבו זה, הגדיר מנירב את הצעותיהן המקצועיות של אנשי מטה הבחירות ובכללם ציטרין, כ"עצות אחיתופל", ובכך לטענת ציטרין, התיר מנירב את דמו. ציטרין מאשים בכתב התביעה את רו"ח מנירב בעמידה, באופן אישי, מאחורי ההתארגנות שהביאה לנטילת סמכויות הביצוע מידיו של גוזמן ז"ל. עוד עולה מכתב התביעה, כי מנירב החתים חברים בוועד המרכזי, מרשימתו, בבחירות האחרונות ללשכה, באופן כפוי, על מסמכים כספיים ואחרים, שיצרו תלות מוחלטת במנירב, באופן שהם נאלצו לתמוך, באופן אוטומטי, בכל הפעולות שיזם מנירב. ציטרין טוען כי לאחר שנשלח מכתב הדרישה בידי עורכי דינו למנירב וללשכה, בדבר דרישת התנצלות ופיצוי כספי, התקשר אליו רו"ח מנירב טלפונית וביצע כלפיו עבירה פלילית של סחיטה באיומים, כדי להפחידו ולהניאו מהמשך ביצוע הפעולות המשפטיות. על-פי כתב התביעה, מצוי בידי ציטרין תיעוד מלא ומפורט של כל הנאמר בשיחה טלפונית זו.