כמה יעלה שעון החורף המוקדם למשקי הבית בישראל? מסתבר שהרבה מאוד כסף, על-פי אומדן מיוחד המתפרסם היום (ב', 6.9.10) שערכה ד"ר רינה דגני, מנכ"ל 'גיאוגרין' מקבוצת גיאוקרטוגרפיה, על-רקע המחלוקת שעורר חוק הקדמת שעון החורף.
לדברי ד"ר דגני, אם ניתן היה להזיז את שעון החורף ל-1 בנובמבר, כלומר חודש וחצי מאוחר יותר מהמועד המתוכנן ב-15 בספטמבר, היו נחסכים למשקי הבית בישראל כ-55 מיליון שקלים. משק בית ממוצע מוציא על תאורה כ-90 שקלים לחודש עבור כ-5 שעות תאורה ביום, בין 18:00 בערב לבין 23:00 בלילה.
שעון החורף בארה"ב, לדוגמה, יחל רק ב-7 בנובמבר, ברשות הפלשתינית הסמוכה לנו יגיע שעון החורף ב-15 באוקטובר, חודש אחרי המועד בישראל, ובחלק גדול ממדינות העולם המערבי תאריך הזזת השעון יהיה ב-31 באוקטובר.
ד"ר אורי דומן, מהנדס חשמל מ'גיאוגרין', מצא שבמחקרים רבים שערך בשנים האחרונות עלה קשר ברור בין אור יום לבין תפוקת העובד. התפוקה עולה ככל שעולות שעות האור הטבעי, ולכן הפחתה של שעת אור ביום תקטין את תפוקת העובדים במשק הישראלי בעשרות מיליוני שקלים. לזה יש להוסיף את עלות התאורה הנוספת של משרדים ומוסדות, והרי ההפסד למשק יהיה גדול לאין שיעור, לטענתו.
צריכת האנרגיה של המשק הישראלי נחלקת לשלושה חלקים לערך: שליש למשקי בית, שליש למסחר ולמוסדות ושליש לתעשיה. שני החלקים הראשונים יהיו הנפגעים העיקריים משעון הקיץ המקוצר, שכן משק-בית מוציא בממוצע על חשמל בין 400 ל-500 שקלים בחודש.
עוד הזהירה ד"ר דגני, כי בשל ההפחתה בשעת אור יום קיים סיכון שגם מספר תאונות הדרכים יעלה.
