בקשת הערעור של שמחון נדחתה: "ניסה לעקוף ביהמ"ש"

שלושת שופטי בית המשפט העליון, השופטים אליעזר ריבלין, מרים נאור ואשר גרוניס, דחו (יום ד', 15.9.10) את בקשת הערעור של שר החקלאות שלום שמחון ושל מפלגת העבודה להגיש בעניין החלטת בית המשפט המחוזי בפתח תקוה. בערעור ביקש שמחון לבטל את ההחלטה לפיה אפי שטנצלר יישאר בתפקידו כיו"ר הקרן הקיימת לישראל עד שתתבצענה בחירות במפלגת העבודה. המשיבים לבקשות היו יו"ר קק"ל, אפי שטנצלר, המיוצג ע"י משרד עורכי-הדין שמוליק קסוטו ודניאל טבקוב ממשרד קסוטו-נוף, וכן שורה של חברי מפלגת העבודה, בראשות עמרם מצנע. שמחון יוצג ע"י עוה"ד יהושע חורש, בנימין שפר ומיטל מלכיאל ממשרד ש. הורוביץ ושות'. בבקשת הערעור טען שמחון כי ביהמ"ש הוציא את צו המניעה למרות שלא התבקש לעשות כן, התעלם מטענותיו בדבר חוסר תום לב מצדו של שטנצלר ושגה באופן שבו ניתח את המקרה. לדבריו, שטנצלר הסתיר מביהמ"ש את העובדה כי ידע על הבחירות לראשות קק"ל בסיעה המשותפת, לפני שהתקיימו, ויכול היה ליטול בהן חלק. שמחון ציין עוד כי שטנצלר הטעה את ביהמ"ש המחוזי, כאשר טען שישנה בהילות במתן הצו הזמני במעמד צד אחד נגד מינויו. הוא טען למעשה כי ביהמ"ש המחוזי האריך בהחלטתו להוציא צו זמני את כהונתו של שטנצלר מעבר למועד בו הייתה אמורה להסתיים. בתשובה לבקשות רשות הערעור, טענו שטנצלר וחברי מפלגת העבודה, כי השר שמחון, באמצעות קשריו במפלגה, טרפד כל ניסיון לבצע בחירות פנימיות לתפקיד, כדי לחסום כל מועמד אפשרי כנגדו. בכך, לדבריהם, פגעו שמחון ומקורביו בזכותם של כל יתר חברי מפלגת העבודה לבחור ולהיבחר לתפקידים שהוענקו למפלגת העבודה. לדבריהם, "לאחר שניסיונותיו של השר שמחון למנוע בחירות במפלגה נחשפו בבית המשפט המחוזי, ניתן פסק-דין המחייב את מפלגת העבודה לבצע בחירות לפי תקנון בחירות שייקבע, אלא שהשר שמחון פעל בדרך עוקפת, והציג את עצמו לבחירות לתפקיד יו"ר הקק"ל לא במפלגת העבודה, אלא בסיעה המשותפת 'עבודה/רפורמים/מרץ', על-פי הסכם שנכרת במיוחד בשבילו".

"תמיכת מפלגת העבודה אינה ברורה"

השופטים השמיעו שורה של הערות ונזיפות נגד השר שמחון ונגד מפלגת העבודה. בין השאר, ציינו השופטים, כי לא ברור להם, מדוע בהליכים המשפטיים תומכת המפלגה בשר שמחון, לאחר שלכאורה השתתף בבחירות בניגוד לעמדתה, ובהליך חיצוני, שהפקיע את זכותה לבחור את המועמד מטעמה, לתפקיד השמור לה. באחת ההערות, אף קרא בית המשפט העליון לבחירות שבהן השתתף השר שמחון "מהלך עוקף בית משפט". בעקבות ביקורת השופטים, ביקשה מפלגת העבודה לחזור בה מהערעור, אך השר שמחון החליט להמשיך בהליך, וטען, כי למפלגת העבודה כבר אין זכות מינוי, והזכות שייכת לסיעה המשותפת, שמכוחה הוא נבחר לתפקיד על-פי ההסכם המיוחד שנכרת עבורו. מאוחר יותר היום, דחו כאמור השופטים פה אחד את בקשות רשות הערעור. הם הפנו לכך ששטנצלר התחייב מראש, כי יכבד את תוצאות הבחירות במפלגת העבודה, וכי היה והוא לא ינצח, אזי יפנה את מקומו למי שייבחר בהן. בנסיבות אלה, קבעו השופטים, שמר שטנצלר ימשיך לכהן בתפקידו, כל עוד מתבררת העתירה בבית המשפט המחוזי בשאלת חוקיות בחירתו של שמחון, וכל עוד לא התקיימו בחירות דמוקרטיות במפלגת העבודה, על-פי פסק-הדין בערכאה הקודמת, של נשיאת המחוזי מרכז, הילה גרסטל. גרסטל קבעה בפסק-דינה, שניתן ב-18 ביולי, כי "עולים סימני שאלה רבים הן לגבי הסמכות והן לגבי הצורך להיקשר בהסכם החדש" שמכוחו בוצע ההליך בו נבחר השר שמחון. בית המשפט המחוזי אף ביקר קשות את העובדה שהשר שמחון ומפלגת העבודה הסתירו במשך זמן רב את ההסכם המדובר מעיני בית המשפט, וקבע כי הם "מעלו באמונו של בית המשפט" ו"פעל[ו] בחוסר ניקיון כפיים". בית המשפט הוסיף כי "סירובה של המפלגה לערוך בחירות חופשיות לתפקיד יו"ר קק"ל תמוה עד מאוד ונכונותה לנהל הליכים רק כדי להימנע מקיום בחירות כאמור, אינו מאיר את המפלגה באור חיובי, בלשון המעטה... צריך היה לנסח תקנון בחירות הוגן וחזקה על בכירי מפלגת העבודה שביכולתם לעשות כן אם רק ירצו". בעקבות החלטת בית המשפט העליון, מסר שטנצלר כי הוא מברך על ההחלטה, אשר בעיניו מקדמת את ערכי הדמוקרטיה והצדק במוסדות המדינה, והוא מקווה שבעקבות כך, מפלגת העבודה אכן תבצע בחירות דמוקרטיות, הוגנות ושוויוניות, כפי שהוא דרש במשך השנה האחרונה. יש לציין, כי החלטת בית המשפט ניתנה במקביל לבדיקה שמתבצעת בימים אלה בלשכת היועץ המשפטי לממשלה בשאלה אם השר שמחון בכלל יכול להיות מועמד לתפקיד יו"ר הקק"ל, שכן לנוכח היותו שר החקלאות, המעורב בשורה של נושאים הקשורים לקק"ל, חלה עליו, כפי הנראה, תקופת צינון של 3 שנים או לפחות שנה אחת.