ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, בהרכב בראשות השופטת הנשיאה דבורה ברלינר, והשופטים
תחיה שפירא ו
מאיר יפרח, קיבל (יום ד', 15.9.10) את ערעור המדינה והרשיע את יעקב מרדינגר, הבעלים של חברת "הצורפים", שהואשם בעבירות זיוף ומרמה נגד רשויות מס הכנסה בפרשה אשר כונתה פרשת קריספילד. בכך, הפך הרכב השופטים פה אחד את פסק הדין המזכה של השופט דן מור בביהמ"ש השלום בת"א.
את המדינה ייצג עו"ד נעם עוזיאל מפרקליטות מיסוי וכלכלה. את מרדינגר וחברת אגיפוס ייצגו עוה"ד גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי. את רוה"ח שלמה אבן ייצגו עוה"ד רות ליטבק, יצחק מרציאנו ואורי פירסט.
במסגרת הפרשה, ביקש מרדינגר לקזז רווחי הון במיליוני שקלים ממכירת חלקו במשרד הפרסום ראובני-פרידן, ע"י המצאת השקעה כושלת במניות בחו"ל. כידוע, מס משולם רק על יתרת הרווח לאחר קיזוז הפסדים.
טענת התביעה הייתה כי מרדינגר יצר סדרת מסמכים מזויפים וכוזבים המתעדים עסקה לרכישת מניות חברה זרה מבנק זר, ומכירתם בהפסד, אותם הציג לפקיד השומה להוכחת ההשקעה וההפסד בחו"ל. עיקר המסמכים המזויפים היו הסכם רכישה, קבלות על תשלום ומכתבים מהבנק הזר.
טענת הזיוף לא נסמכה על עדות כלשהי אלא על מראה המסמכים והעובדה שכללו שגיאות כתיב בשם הבנק הזר ובשם מדינת הבנק ועל השוואתם למסמכים אחרים של הבנק, שנמצאו אצל רוה"ח של הנאשם, שנחזו על-פי מראם, להיות אותנטיים.
התביעה התבססה גם על מציאת גרסאות של מכתבי הבנק המזויפים לטענתה, כקבצים שנמחקו ממחשבו של מרדינגר.
כאמור, לפני שנה דחה השופט דן מור את טענות הפרקליטות וזיכה את מרדינגר זיכוי מלא, תוך שהוא מקבל את טענותיו של מרדינגר וקובע שאין די בראיות התביעה. היום קבע ביהמ"ש המחוזי כי המדינה עמדה בנטל השכנוע והוכיחה מעבר לספק סביר את היות המסמכים מזויפים ואת ההשקעה וההפסד שבה, ככוזבים.
כמו-כן, קבע בית המשפט כי על איש עסקים שמנהל עסקים או השקעות בחו"ל, הרחק מידה של רשות המס הישראלית, נטל מוגבר להביא ראיות להוכיח את טענותיו ואת מסמכיו ולסתור את ראיות התביעה וכן קבע כי חזקה שאיש עסקים שכזה יכול לממן הבאת עדים מחו"ל.
בפסק הדין נכתב כי "אי גילוי נאות בדוחות הכספיים של חברה פרטית, בקשר להשקעה ולהפסד בחו"ל, מהווה נסיבה מחשידה המצטרפת לראיות התביעה המוכיחות את הכזב".
ביהמ"ש השאיר על-כנו את זיכויו של רוה"ח שלמה אבן וכן השאיר על-כנו את זיכוים של מרדינגר ואבן מהאישום השני, שעסק בטענת המדינה אודות מרמה בהסבת הפסד מיחיד לחברה בבעלותו וקיזוז מרווחי החברה. התיק הוחזר לגזירת דינו של מרדינגר לביהמ"ש השלום.
