אם איננו בקיאים בעסקי החשבונאות, המיסוי ועלות שכר העבודה למעביד, השם יפית מנגל עלול לעורר בנו קונוטציות של ג. יפית מחד-גיסא, ושל מה שעם ישראל עושה על כל מדשאה רעננה - בעיקר ביום העצמאות, אך גם בכלל. למי שמתעסק עם מיסוי, היחס בין תאגידים פרטיים לרשויות ציבוריות ועלות השכר למעסיקים (הסעיף הגדול ביותר בהוצאות) יודע שעו"ד יפית מנגל - מנכ"ל י.ד. קידום יעוץ כלכלי בע"מ, פועלת,
במסגרת החברה שבהנהלתה, למיצוי זכויות המעסיקים אל מול רשויות המס.
במסגרת זו עתרה עו"ד יפית מנגל לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית דין לעניינים מנהליים - מכוח
חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1988, לאפשר לה לקבל לידיה את שמות המעסיקים במשק אשר מצויים בהסדר עם המוסד לביטוח לאומי ולפיו - מקום בו עובד שלהם נפגע בתאונת עבודה, במקום שהמוסד לביטוח לאומי ישלם לו דמי פגיעה - המעסיק יעשה זאת והמוסד לביטוח לאומי ישפה אותו. לטענת העותרת, מעסיקים אינם מודעים לרוב לכך שהם משלמים ביתר, והעותרת - אשר כאמור מנהלת חברה אשר מסייעת למעסיקים למצות את זכויותיהם אל מול רשויות המס - מעוניינת לידע אותם בכך שפעילות המוסד לביטוח לאומי אינה תקנית.
השופטת
רות רונן קבעה כי להבדיל מעותר אשר זקוק למידע על אודות התקשרות בין הרשות הציבורית לגופים פרטיים לצורך קידום עניין ציבורי, הרי שהעותרת יכולה לקדם את העניין הציבורי גם ללא הידרשות למידע זה ועל כן עתירתה בנושא זה נדחתה. עם זאת, הוצע לה הסדר הדומה בסירבולו למבצעי ההעפלה הידועים מימי המנדט הבריטי - ולפיו היא תשלח נוסח של הודעת דואר לכל המעסיקים הפוטנציאלים, עם הודעה ולפיה המוסד לביטוח לאומי גובה מהם גביית יתר ובכוונתה לידעם כיצד להתמודד עם ההיבטים החשבונאיים-משפטיים של התופעה, המוסד ידוור את ההודעה לכל המעסיקים הקשורים עימו בהסדר זה, תוך שהוא גובה מן העותרת את דמי הביול.
יש לאפשר לעותרת לקבל מסמכים בעלי אופי פנימי עם זאת - השופטת רות רונן קיבלה את עתירתה של מנגל בסוגייה אחרת - סוגיית התכתובת הפנימית. במסגרת מידע שמסר המוסד לביטוח לאומי לעותרת בדבר מערכת המחשוב החדשה אשר נועדה להתגבר על בעיית הגבייה ביתר ממעסיקים - השחיר המוסד לביטוח לאומי כל מה שמצוי במסמך ואשר קשור לדיונים פנימיים של המוסד. השופטת רות רונן מציינת כי הגם שהרציונל לחיסוי של דיונים פנימיים הוא "לאפשר למשתתפים בהם להביע את דיעותיהם באופן חופשי וללא מגבלות" ובכדי לא לגרום להם - באם המידע חופשי וחשוף - "שלא לנהל דיאלוג כן וגלוי ביחס לתהליך קבלת ההחלטות שלהם", הרי ש -
- "...חשיפת המידע היא הכלל, הנובע מעיקרון השקיפות, ומזכות הציבור לדעת, ואילו חיסוי המידע הוא היוצא מן הכלל, שיתאפשר רק בהתקיים איזה מן הסייגים הקובעים בחוק לעניין זה, ורק לאחר שהרשות הפעילה דיקול דעת וקיבלה החלטה סבירה שלא לחשוף את המידע... יישום הכללים הללו לענייננו, מביא לטעמי למסקנה כי יש לקבל את טענות העותרת ביחס למסמך. ראשית, כפי שהובהר, אין די בחשש הכללי מפני מסירת מסמכים הכוללים דיונים פניימיים, כדי להכריע את הכף. המשיב הוא מוסד ציבורי המקבל החלטות משמעותיות ביחס לתקציבים אדירים, החלטות שיש להן השלכה על ציבור גדול מאוד של אנשים במדינה. ככזה, עליו להיות מודע לכך כי פעילותם של הגורמים הפועלים בו תתנהל במידה רבה ב'חלון ראווה'... מאחר שמדובר בדיון בנושא חשוב, שיש לו השלכה כספית גבוהה על ציבור גדול, אני סבורה כי האינטרס שאותו מייצגת העותרת, שמבקשת לבחון את פעולת המשיב ולבקר אותה, ויתכן שהיא תבקש לייצג בעתיד מעסיקים שנפגעו ממנה לגישתה, הוא אינטרס שצריך לגבור על האינטרס בחיסוי המידע הקשור לדיונים פנימיים. אינטרס זה גובר על האינטרס בקיום דיונים כנים וגלויים, מה עוד שיש להניח כי המשיב, כנאמן הציבור, ימשיך לקיים דיונים כאלה באופן המיטבי, חרף החשש האפשרי מגילוי תוכנם".
באשר לתכתובות עם צדדים שלישיים - הורתה השופטת רות רונן להעביר את התכתובות לעותרת תוך השמטת שמותיהם של המכותבים - וזאת בכדי להגן על פרטיותם. באשר לנוהל משרד החינוך אשר מצוי במאגר המידע של המוסד למל"ל לעניין זה - קבעה השופטת רות רונן כי אין להכביד על העותרת ו'לשלוח' אותה לחפש את המידע במשרד החינוך, ויש - בהיות המידע חלק מן המידע של המשיב כעת - למסור לידיה מידע זה.
עורך דין שכיר הוא עדיין עורך דין סוגייה נוספת אשר נדונה בעתירתה של מנגל היא האם יש להטיל חסיון על מסמך שנערך במסגרת הוועצות עם עורך דין, כאשר אותו עו"ד אינו יועץ חיצוני אלא שכיר של הגוף. לטענת העותרת "אין מדובר בדיון לקראת הליך משפטי" בכל מקרה. השופטת רות רונן קבעה כי:
- "...העובדה שהיועץ המשפטי הוא עובד של המשיב, אינה שוללת את החיסיון מכוח יחסי עו"ד - לקוח שיש בינו לבין המשיב. אינני רואה טעם להבחין, ביחס לחיסיון, בין עורך דין שמקבל שכר מהלקוח, כאחד מעובדיו, לבין עורך דין המייעץ לאותו לקוח באותו ענין עצמו, אך מקבל את התמורה לשירותיו כ'קבלן עצמאי'. האינטרסים העומדים ביסוד החיסיון בין עורך הדין ללקוחו הם אותם אינטרסים בשני המקרים, והם אינם משתנים בהתאם למנגנון התשלום לעורך הדין..."
הציבור כחמור שיש להראות לו 'חצי עבודה' מסמכים נוספים ביקש המוסד לביטוח לאומי להסתיר, בטענה שמדובר במדיניות בשלבי גיבוש בלבד, ולא במדיניות מגובשת ומוגמרת שיש להציגה לציבור.
השופטת רות רונן קובעת כי:
- "...באשר ליתר הקטעים - אלה הושחרו כאמור מאחר שלטענת המשיב מדובר במדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב וגיבוש. מדיניות כזו נזכרת בס' 9(ב)(2) לחוק חופש המידע, וככזו - רשאי המשיב שלא לגלותה. יחד עם זאת, וכפי שהובהר לעיל, על הרשות להפעיל שיקול דעת בעניין זה, לאזן בין האינטרסים השונים, ולקבל החלטה סבירה, שבית המשפט יכול לבחון אותה מלכתחילה. הטעם לחיסיונה של מדיניות בנמצאת בשלבי גיבוש הובהר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין משרד הבריאות (עת"מ (י-ם) 344/01). בית המשפט המחוזי (כב' השופט גל) קבע באותו ענין כי "הוראה זו נועדה לאפשר לרשות הציבורית לעצב מדיניות ציבורית בלי שתחויב לגלות 'חצי מלאכה'"...
בנסיבות שבהן המדיניות גובשה, קבעה השופטת רונן כי חריג זה אינו יכול לעמוד למוסד לביטוח לאומי, אולם "יוער כי גם אלמלא הייתה המלאלכה מושלמת, נראה כי היה מקום לאפשר לעותרת לקבל את המידע העובדתי שהוביל לקבלת ההחלטה ביחס למדיניות, כדי שהיא תוכל לבקר מידע זה, ולהועיל בעיצובה של מדיניות טובה ונכונה".
"ששש...ששש... חוקרים!" טענת חסיון נוספת העלה המוסד לביטוח לאומי בנוגע להנחיות שהוא מנחה את פקידי הגבייה שלו - ואשר גילוין "עלול לגרום לפגיעה ממשית ביעילותן של פעלות הביקורת של המשיב, וביכולתו של מערך הגבייה של המשיב לתפקד באופן יעיל" - טענה אשר לשיטת העותרת אינה יכולה לעמוד, שכן פקידי הגבייה של המוסד לביטוח לאומי
אינם מוסמכים לתפקד כחוקרים, ועל כן הם "מנועים להעלות טענות שאין להם קשר לגדרי סמכותם בפועל".
השופטת רונן קובעת לעניין זה כי:
- "...אני סבורה כי יש לקבל את טענות המשיב בהקשר זה. ס' 9(ב)(8) מאפשר לרשות להימנע מגילוי מידע על שיטות עבודה של רשות העוסקת בביקורת או חקירה, אם הגילוי עלול לגרום לפגיעה בפעולות הביקורת או הליכי החקירה. מבלי לקבוע מסמרות ביחס לסמכותו של המשיב לבצע פעולות חקירה (שאלה שאינה חלק מהשאלות נושא העתירה הנוכחית), הרי מאחר שהמשיב מבצע פעולות חקירה וביקורת באמצעות מבקרי הניכויים, אין מקום לחשוף את שיטות העבודה שלהם. שאלת החוקיות של פעולות המשיב בהקשר זה, תיבחן אם תועלה בנפרד על-ידי העותרת או אדם אחר, במסגרת עתירה נפרדת..."