על-פי התחזיות, העלויות העולמיות של הדמנציה ירקיעו שחקים ויעלו על 1% מהתוצר הלאומי הגולמי בעולם בשנת 2010 - 604 מיליארד דולר.
נתונים נוספים מהדוח:
- אם מערכת הטיפול בדמנציה הייתה מדינה, הייתה זו הכלכלה ה-18 בגודלה בעולם. אם זו הייתה חברה, היא הייתה הגדולה בעולם במונחים של הכנסה שנתית והייתה עוברת גם את וול-מארט - רשת אמריקנית מובילה של חנויות כל-בו זולות (414 מיליארד דולר) ואת חברת אקסון - חברת הנפט והגז הגדולה בעולם (331 מיליארד דולר).
- מספר האנשים הסובלים מדמנציה יכפיל את עצמו ב-2030 ויותר מישלש את עצמו עד 2050.
- עלויות הטיפול באנשים עם דמנציה יעלו בקצב מהיר יותר אפילו משכיחות המחלה - במיוחד בעולם המתפתח, כשיותר מערכות טיפול קמות ורמת ההכנסה העולה מאפשרת הזדמנויות רבות יותר.
- דיווחים ממדינות ספציפיות כמו בריטניה מראים כי דמנציה היא אחת המחלות היקרות ביותר - ועדיין המחקרים וההשקעות במחלה נמצאים ברמה נמוכה הרבה יותר מאשר מחקרים שעוסקים במחלות רציניות אחרות.
"קנה המידה העצום של המשבר קורא לפעולה עולמית", אמר מרק וורטמן, מנהל התפעול של ADI. "ההיסטוריה מראה כי ניתן לשלוט במחלות רציניות - ואפילו למנוע - בעזרת מודעות עולמית יעילה ומדיניות של השקעות ממשיות במחקר ובאופציות טיפוליות".
"הדוח החדש מספק לנו תמונה ברורה יותר ומקיפה יותר של העלויות הכלכליות והחברתיות העולמיות של הדמנציה", אמר פרופ' אנדרס ווימו. "בדוח האלצהיימר העולמי 2010 צירפנו את המידע הזמין הטוב ביותר ואת התובנות העדכניות ביותר המתייחסות לעלויות הכלכליות העולמיות של הדמנציה. נתונים אלו מאפשרים לנו לספק הערכות מפורטות יותר מבעבר, על-ידי שימוש בנתונים זמינים עדכניים המחזקים במידה ניכרת את הבסיס הראייתי".
הדוח משלב את הנתונים העדכניים ביותר מדוח האלצהיימר העולמי 2009 עם נתונים משופרים ממדינות עם הכנסה נמוכה או בינונית וממחקרים של 'קבוצה חקר הדמנציה' באמריקה הלטינית, בהודו ובסין. המידע מבוסס הפעם גם על מדגמים מייצגים מבוססי אוכלוסיה ממערכות טיפוליות לא רשמיות שקודם לכן לא נלקחו בחשבון.
אחד מעורכיו, פרופ' מרטין פרינס, קורא למדינות לפתח תוכניות יעילות וטובות יותר לטיפול במיליוני בני אדם הסובלים מהמחלה. הטיפול באנשים עם דמנציה אינו רק נושא בריאותי - אלא נושא חברתי עצום, כך פרינס. הדבר נכון במיוחד במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית החסרות במערכות מתאימות במסגרת הטיפול הפורמלי. הממשלות, לדבריו, חייבות להראות מנהיגות גדולה יותר ולהוביל פתרונות טיפול לטווח הרחוק.