חוקרים באוניברסיטה העברית גילו קבוצה חדשה של חומרים בגוף, שלהם תפקיד-מפתח בבקרה על שימור צפיפות עצם תקינה. על בסיס ממצאי המחקר, פיתחו החוקרים דגם ראשוני של תרופה למניעת אוסטאופורוזיס ולתיקון עצמות שנגועות במחלה. מאמר על המחקר התפרסם בשבוע שעבר בכתב העת היוקרתי Proceedings of the National Academy of Sciences.
קבוצת המחקר, בראשות פרופ' איתי באב ממעבדת העצם, ופרופ' רפאל משולם מהמכון לחקר התרופות באוניברסיטה העברית, כללה את הפוסט דוקטורנטית רים סמום והדוקטורנטים גרי מילמן, אור אופק, אלון באג'יו, יוסי תם, ורדית קרם, וכן מדענים מארה"ב.
אוסטאופורוזיס היא המחלה הניוונית הנפוצה ביותר בעולם המערבי וביטויה בירידה בצפיפות העצמות ובהיחלשותן, אשר גורמות להופעת שברים מרובים. במקרים רבים, גורמים השברים לנכות קשה ולסיבוכים העלולים להסתיים אפילו במוות. הירידה בצפיפות העצם באוסטאופורוזיס נובעת מהרס פנימי של רקמת העצם. עם ההתקדמות בגיל, כמות רקמת העצם שנהרסת גדולה מזו הנבנית וצפיפות העצם יורדת.
התרופה - בשלבי פיתוח במחקר הנוכחי גילו החוקרים שתאי העצם מייצרים שורה של חומרים המורכבים מחומצות שומניות ומחומצות אמיניות בשם "אציל-אמידים" ואפיינו את הרכבם הכימי המדויק. בהתאם לאפיון, סנתזו החוקרים במעבדה תרכובות זהות ובדקו את השפעתן על תאי עצם בתרבית. בניסוי על עכברים מצאו החוקרים שמרכיבים מסוימים (אולאויל-סרין) בקבוצת החומרים מעלים את צפיפות העצם הן בעכברים בריאים והן בעכברים חולים באוסטאופורוזיס. במקביל, מצאו החוקרים כי העכברים שחולים באוסטאופורוזיס סובלים ממחסור באותו מרכיב בעצמותיהם. ממצאים אלה מצביעים על כך שחומרים על בסיס אולאויל-סרין יכולים לשמש תשתית לפיתוח תרופות לחולי אוסטאופורוזיס.
תרופה המבוססת על חומרים אלו נמצאת כעת בשלבי פיתוח במעבדותיהם של פרופ' משולם ושל פרופ' באב. עד כה בנו החוקרים תרכובות בעלות פעילות משופרת שמהוות בסיס לפיתוח תרופה. חברת "יישום", החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, רשמה באחרונה בקשה לפטנט על בסיס הממצאים החדשים ומחפשת שותף מסחרי להמשך פיתוח ההמצאה.
"הממצאים החדשים מראים תפקיד פיסיולוגי חשוב לחומצות שומניות ולנגזרותיהן בוויסות יצירת עצם וספיגתה, ומצביעים על האפשרות לפתח כבר בעתיד הקרוב תכשיר יעיל במיוחד לטיפול באוסטאופורוזיס", אומר פרופ' משולם.
"התרופות הקיימות לטיפול באוסטיאופורוזיס הן או נוגדות הרס עצם או מעודדות את יצירתה, אבל עד כה לא פותחה תרופה אשר עושה את שתי הפעולות יחד", מוסיף פרופ' באב. "היתרון בתרופות על בסיס אולאויל-סרין הוא שהן יכולות לפעול גם כנוגדות הרס וגם כמעודדות יצירת עצם".
עד כה, התבסס חקר ויסות צפיפות העצם בעיקר על חקר חלבונים ועל חקר הגנים. כעת, ממצאי המחקר פותחים תחום מדעי חדש - ליפידומיקה של השלד - חקר החומרים המורכבים מחומצות שומניות ומחומצות אמיניות. לתחום זה חשיבות רבה בהבנת ויסות חילוף החומרים הן בשלד והן בשאר רקמות הגוף.
המחקר התבצע במסגרת פרויקט לבדיקת הקשר בין חומצות שומניות ושינויים במבנה השלד. המחקר מומן בידי הקרן הדו-לאומית למדע ארה"ב-ישראל (BSF) אשר תומכת במחקרים אשר מתבצעים במשותף על-ידי חוקרים מארה"ב ומישראל, ובעזרת מענק מחקר ממכון הבריאות הלאומי של ארה"ב (NIH).
