יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, הגיע לדיון, בהופעה נדירה יחסית מבחינתו במעמדים מסוג זה. לדבריו, "הגז הישראלי צריך ליהנות מכל ההטבות של תוצרת מקומית. מדינות מסוימות ניסו לשנות את מדיניות התמלוגים ופגעו פגיעה קשה בענף. במצרים הקודחים עזבו והיזמים בעקבותיהם, וכעת המצרים שינו את התמלוגים לאפס. היום בארה"ב התמלוגים הם 12.5%. כדי לספק את הגז אני צריך לפתוח צינור שיעלה 6 מיליארד דולר. להגיע לחוף עולה 3 מיליארד דולר, אך יש לזכור שבארה"ב כל התשתיות כבר קיימות. בנוסף, אני צריך להגן על המתקנים שלי וזה עולה הרבה כסף. המשמעות היא שהתמלוגים צריכים לרדת בכמחצית".
תשובה ציין כי כתוצאה מתגליות הגז מחירי החשמל והמים הוזלו לרווחת הציבור. "הכנסות לקופת המדינה גדלו, וחברת החשמל חסכה 30 מיליארד ש"ח. צריך לזכור שסכומי ההשקעה בסדר גודל כזה זקוקים למימון זר, והבנקים הזרים סירבו להשקיע פה. לאחרונה התברר כי המדינה העניקה פטור ל-20 שנה לספקי הגז המצרי. האם יעלה על הדעת שבמקום לעודד גז ישראלי - שאנו נאלצים לשלם קרוב ל-50% מס עליו - נתמודד עם אפליה שכזו?".
אברהם סופר, היועץ המשפטי של חברת נובל אנרג'י, שותפתה של דלק לקידוחי הגז, אמר בוועדה כי שינוי רטרואקטיבי של מדיניות התמלוגים יהווה הפרה של אמנת המסחר בין ישראל לארה"ב. "עורכי דין בינלאומיים רבים מסכימים איתי, ונובל הסתמכה על הבטחות והזמנות מפורשות עם תנאים מוגדרים לפני שהחליטה להיענות למיזמים. במידה שהממשלה תחליט לשנות את הכללים, ארה"ב תצטרך להחליט האם לפעול בשם נובל ולדרוש פיצויים על הנזקים שייגרמו לה. הצדדים הסכימו באמנה כי מחלוקת כזו תידון בבית הדין הבינלאומי לצדק באירופה. אני לא צריך להגיד כמה מצער זה יהיה אם בנות ברית בסדר גודל כזה ייאלצו לפתור בעיות כאלה בבית דין. משאבי הטבע אכן שייכים לישראל אך לא ניתן לעוות את המציאות".
