החוקרים עקבו אחר לחץ הדם של המשתתפים במרווחים של 20 ו-30 דקות, בהתאם לשעה ביום, במשך 48 שעות בתחילת המחקר ולפחות פעם בשנה לאורכו. שלא כמו מדידות לחץ דם שנעשות במשרדו של הרופא, המעקב מסביב לשעון - הנקרא מעקב לחץ דם אמבולטורי (ABPM) - מספק תמונה ברורה יותר של לחץ הדם הן במהלך היום והן בזמן החשוב של השינה.
לאחר יותר מחמש שנים של מעקב, אותם משתתפים שנטלו לפחות גלולה אחת מהתרופות נגד לחץ הדם בלילה נהנו מיתרונות משמעותיים - 62% מהם שמרו על לחץ דם מבוקר לאורך 24 שעות, בהשוואה ל-53% מאלו שנטלו את כל הגלולות בבוקר. יתרה מכך, רק אצל 34% מקבוצה זו לחץ הדם בשינה לא ירד לעומת 62% מהקבוצה שקיבלה את התרופות בבוקר.
אלו שבאופן קבוע נטלו לפחות אחת מהתרופות נגד לחץ דם בלילה סבלו רק שליש מהאירועים הקרדיווסקולריים - כולל תעוקת לב, שבץ והתקף לב - מהם סבלו אלו שבלעו את כל הגלולות בבוקר.
תוצאות המחקר מצביעות על כך שיש לבחון שוב את הדרך בה מאבחנים ומטפלים בלחץ דם גבוה.
אחת הסיבות לכך שתרופות נגד לחץ דם יעילות יותר כאשר הן נלקחות לפני השינה, היא שהן מונעות את שחרור הכימיקלים במהלך השינה, אז לחץ הדם עולה לרמות חריגות. הסיכרוניזציה של התרופות בהתאם לשעון הביולוגי מפיקה את המירב מהיתרונות הרפואיים שלהן ולפעמים אף מפחיתה את תופעות הלוואי שלהן.
זהו לא המחקר הראשון שמצביע על יתרונות בנטילת התרופות בלילה, אך זהו המחקר הראשון בו ה-ABPM נעשה בתדירות גבוהה וגם נכללה בו קבוצת השוואה של בוקר כדי להעריך את היעילות של נטילת התרופות בלילה.
אנשים שיכולים ליהנות מהיתרונות של נטילת התרופות בלילה כוללים את אלו שלחץ הדם הגבוה הוא משני למצב אחר, כמו תסמונת מטבולית, סוכרת מסוג 2, דום נשימה בשינה או הפרעות שינה אחרות, אי-ספיקת לב או מחלת כליות.
בכל מקרה, אנשים שנוטלים את התרופות שלהם נגד לחץ דם בבוקר לא צריכים להתחיל ליטול אותן בלילה ללא התייעצות עם הרופא. יש לזכור כי קיים סיכון ליתר לחץ דם לילי שעלול להעלות את הסיכון לשבץ.