פרקליטות המדינה ערערה (יום ב', 11.10.10) בבית המשפט המחוזי בתל אביב על קולת העונש שהטיל בית משפט השלום בתל אביב על איש העסקים דודי אפל ועל בני תבין ובני רגב.
השלושה הורשעו באחת מפרשיות השוחד החמורות ביותר שהיו בישראל. על אפל נגזרו 42 חודשי מאסר בפועל, שנה וחצי מאסר על תנאי וקנס של מיליון שקלים. על תבין נגזרו 24 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה ל-18 חודשים למשך שלוש שנים, וכן קנס בסכום של 50,000 שקלים. על רגב נגזרו 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל ומאסר מותנה בן 12 חודשים למשך שלוש שנים.
בערעור ציינה הפרקליטות כי קשה להפריז במשמעותן של פרשיות שוחד בסדר גודל שכזה, בייחוד במקום שבו כוונה העבירה ישירות על-מנת ל"קנות" שליטה בצמתי קבלת החלטות שלטוניים תוך השחתת נבחרי הציבור ופקידיו והכול על-מנת שאלו יעדיפו את האינטרס הפרטי על פני האינטרס הציבורי.
"הנה כי כן, המשיבים פגעו פגיעה ישירה וקשה באמון הציבור במערכת השלטונית, תרמו תרומה של ממש לערעור יסודותיו של משטר חברתי צודק, פגעו בדמותו של השירות הציבורי והכל עבור בצע כסף. הדופי המוסרי שבמעשיהם של המשיבים ותרומתם להרס המוסרי שזרעו סביבם מחייב החמרה של ממש בעונשם", נכתב בערעור.
הפרקליטות ציינה עוד כי בית המשפט שגה כשנתן משקל יתר לנסיבות האישיות של כל אחד מן המורשעים באופן שבסופו של דבר לא משקפת התוצאה העונשית את חומרת המעשים שבהם הורשעו, אינה מהווה הרתעה מספיקה ואינה מיישמת נכונה את הנחיית בית המשפט העליון בדבר הצורך בהחמרה של ממש בענישה בעבירות השוחד.
"מעשיהם של המשיבים משקפים הלך מחשבה מושחת במובנו העמוק ביותר. המשיבים כולם ביצעו את העבירות במהלך תקופה ממושכת תוך תכנון מדוקדק, הקמת מערך כוזב שלם שכל מטרתו הסוואת תשלומי השוחד. אין המדובר במעידה חד פעמית או במי שנסיבות חייו וקשייו הובילוהו לבצע עבירות. המשיבים בחרו בדרך העבריינית בחירה מודעת וצלולה. המשיבים עומדים בהכחשתם את המעשים בכללותם ואינם מביעים כל חרטה. בכך יש כדי ללמד על הלוך נפשם של המשיבים ועל העדר הפנמת הפסול שבמעשיהם", נכתב בערעור.
עוד נטען כי בית המשפט שגה גם כאשר נתן משקל יתר לזמן שחלף מאז שנעברו העבירות. "בית המשפט הנכבד קמא נתן משקל יתר לשיקול זה ובכך ערער למעשה את איזונו הפנימי של גזר הדין ואת מקומם של יתר שיקולי הענישה. המערערת תדגיש כי מטבע הדברים, מחייבים תיקים רבי היקף ומורכבים הליכים מרובים, והימשכות ההליך הינה צורך אובייקטיבי. כך, משך הזמן הדרוש לצורך ניהול חקירה יעילה וגיבוש ההחלטה על הגשת כתב אישום אינו יכול להיבחן מתוך אמות המידה הרגילות. בענייננו מדובר באחת מפרשיות השוחד המורכבות ורחבות ההיקף שהתנהלו במקומותינו", נכתב בערעור.
