"מצוק הכורכר החופי של ישראל נהרס בקביעות, אם כי בקצב לא אחיד, ואגב כך נסוג מזרחה. נסיגת המצוק מקורה בעיקר בתהליך גאולוגי דינמי טבעי, אולם במאה השנים האחרונות הואץ תהליך ההרס והנסיגה של המצוק בשל פעולות שביצע האדם בסביבת החוף" - כך עולה (יום ד', 13.10.10) מדוח מבקר המדינה, אשר בדק את אופן התמודדותן של רשויות השלטון המקומי עם תהליכי הרס המצוק החופי.
בדיקת המבקר העלתה כי פעילות האדם בחופים - בנייה, כריית חול והקמת מבנים ימיים מלאכותיים, כמו שוברי גלים למיניהם, נמלים ומעגנות (למשל, נמל אשדוד והמרינות בהרצליה ובאשקלון) - משנה את מאזן החולות וגורמת להיצרוּת החוף ולחשיפת המצוק לפגיעת גלי הים. עבודות בנייה ופיתוח בגג המצוק גורמות ליצירת עומס על המצוק, להגברת הנגר העילי ומאיצות את הרס המצוק.
בחודשים ינואר-אוגוסט 2009 בדק משרד מבקר המדינה את התמודדותם של השלטון המקומי והמרכזי עם סוגיית הרס המצוק. הבדיקה נעשתה בעיריית אשקלון, בעיריית הרצליה ובעיריית נתניה, וכן במועצה האזורית עמק חפר. בדיקות נעשו גם במשרד להגנת הסביבה, במשרד ראש הממשלה, במינהל מקרקעי ישראל ובמוסדות ממשלתיים נוספים.
מהממצאים עולה תמונה עגומה בכל הנוגע לטיפולם של משרדי הממשלה והרשויות בסוגיית הרס המצוק. אף על-פי שהבעיה מוכרת וידועה זה שנים רבות, לא נעשה כמעט דבר כדי להתמודד עמה. כבר מאז שנות ה-90' נדונו הצעות שונות לפתרון בוועדות השונות, בלי שמי ממשרדי הממשלה נטל על עצמו אחריות לקבלת החלטות אופרטיביות. בינתיים מחריף מצבו של המצוק ומחריפות הסכנות הגלומות בו. גם העבודה על הכנת מסמך מדיניות בנושא הרס המצוק שיזמו בשנת 2005 משרד ראש הממשלה והמשרד להגנת הסביבה, התמשכה מעבר לסביר, ורק באפריל 2010, לאחר סיום הביקורת, הושלמה הכנתו.
הממצאים מלמדים עוד כי אף שהרשויות המקומיות יזמו הצעות שונות להתמודדות עם הרס המצוק, הן לא הצליחו להוציא פתרונות אלו לפועל. משרדי הממשלה, ובראשם משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה, פעלו בעיקר כגורם פסיבי שהגיב ליזמות שהעלו הרשויות המקומיות - ושיתוף הפעולה שלהם עם הרשויות המקומיות נמצא לוקה בחסר. "הדבר גרם לבזבוז משאבים ולאבדן זמן יקר", נכתב בדוח.
מבקר המדינה קובע כי "על רשויות השלטון לתת דעתן לצורך לקבוע את האיזון הרצוי בין האינטרסים השונים: בטיחות הציבור, נגישות הציבור לחוף, שימור המצוק כשטח פתוח בעל ערך נופי, פיתוח החוף לצרכים שונים כמו מגורים, מלונאות ומסחר והקמת מבנים ימיים כמו מעגנות והרחבת נמלים. שיקולים אלו ראוי שיבואו לידי ביטוי בתוכנית מתאר ארצית להגנה על החופים והמצוק. יודגש כי תהליכים כדוגמת אלו הפוגעים במצוק פוגעים גם בחופים החוליים, החשופים אף הם לתהליכי שחיקה וסחיפה".
