היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, דורש מראש עיריית רמת-גן
צבי בר להקפיא את העסקה, שבה מוכרת העירייה מגרש יקר ברחוב החילזון 8, במתחם הבורסה, ב-2.3 מיליון דולר. זאת, לאחר שבדיקת המבקר גילתה, כי כאשר מועצת העירייה אישרה את המכירה, בנובמבר 2007, כבר היה ידוע שהקונה סיכם - חמישה חודשים קודם לכן(!) - עסקה למכירתו ב-5.8 מיליון דולר.
זאת ועוד: העירייה אישרה לקונה להגדיל את אחוזי הבנייה על המגרש מ-250% ל-900%, ולבנות עליו שני מגדלים בני 30 קומות, ועוד מגדל בן 27 קומות. אישור זה מקפיץ כמובן את שווי המגרש במיליוני דולרים, אך הדבר לא הובא בחשבון כאשר העירייה מכרה את המגרש בחצי חינם, או פחות מכך.
הפרשה הביאה בחודשים האחרונים להתערבות חריגה של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הנחשפת היום בדוח המבקר: ב-4 ביולי דרש וינשטיין ממנכ"ל משרד הפנים
גבריאל מימון לבחון מחדש את האישור שנתן ב-2008 לעסקת המכירה של המגרש - אישור הדרוש על-פי החוק בכל מקרה שעירייה מוכרת נכס. במקביל, כאמור, פנה וינשטיין, באמצעות עוברת בכירה במשרדו, לראש העירייה בר בדרישה להקפיא את העסקה. המבקר אינו מוסר מה הייתה תשובת בר ומימון.
המבקר קובע כי מהנדס העיר חיים כהן והיועץ המשפטי שדל העירייה דוד שואקה הטעו את משרד המשרד הפנים, כאשר ביקשו ממנו ב-2008 לאשר את עסקת המכירה. כך לדוגמה, הם לא דיווחו על הגדלת אחוזי הבנייה ל-900%. מבקר המדינה דרש הסברים מכהן, וזה השיב כי "לא ידע על השינויים בתוכנית". גם הממונה על המחוזי גילה אורון לא הייתה ערה למה שקרה, כי לא קיבלה מידע מלא.
"ביזיון,שחיתות, ראש העירייה בר מושחת" המבקר מגלה כי עסקת המכירה של המגרש אושרה במועצת העירייה ברוב קולות בנובמבר 2008, לא לפני שחברים במועצה אמרו כי העסקה היא "שחיתות" ו"ביזיון". אחד מהם, לפחות, אך אמר כי "ראש העירייה צבי בר - מושחת".
עוד מגלה המבקר, כי העסקה כולה נגועה בחטא קדמון, ואינה חוקית: העירייה החכירה את המגרש בשנת 1950 לצורך בניית בית חרושת למכונות. ב-1992 אושר שינוי יעוד האזור למשרדים ולנכסים מניבים. אולם משרד הפנים קבע כבר ב-1999, כי העירייה חייבת למכור את המגרש במכרז. העירייה התעלמה מהוראות חוזרות ונשנות של משרד הפנים, וב-2003 סיכמה עסקה למכירת המגרש לחוכר.
לאחר מספר שנים, ב-2007, כאמור, אושרה העסקה סופית. לאחר מכן אושרה העסקה כאמור גם על-ידי מנכ"ל משרד הפנים. בתגובתו טוען משרד הפנים, שנים לאחר המעשה, כי אישר את מכירת המגרש ללא מכרז, לפני 11 שנים, בגלל "אי הבנה" ( התירוץ הרגיל כמעט לכל מחדל, א.ל,).