משרד האוצר ומשרד הבריאות פרסמו אתמול (ג', 19.10.10) את הכללים החדשים לניהול הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתית לרבות בתי החולים הממשלתיים, על-פיהם צוותי המחקר הפועלים במערכת יזכו ל-35% מהתמורות שיתקבלו ממסחור תוצרי הידע, כאשר 55% יועברו לבית החולים ולתאגיד הבריאות שלצידו והיתרה, 10%, תחולק בין המדען הראשי של משרד הבריאות והכנסות המדינה.
לדברי האוצר, הסדרת הכללים תאפשר ביצוע מחקרים בעלי פוטנציאל כלכלי בבתי החולים הממשלתיים על בסיס תשתיות בתי החולים.
פרסום ההוראה התאפשר לאחר עבודה שנמשכה כארבע שנים, כאשר בשנתיים האחרונות הוביל החשב הכללי את המהלך והאיץ את קידומו בשיתוף עם מנכ"ל משרד הבריאות ומנהלי בתי החולים הממשלתיים, תוך קיום דיונים אינטנסיביים עם כל הנוגעים בדבר על-מנת להגיע להוראה המוסכמת על כל הצדדים, אשר מגינה על נכסי המדינה מצד אחד ומעודדת את המחקר מצד שני.
בתי החולים הממשלתיים, המתקשים כיום לפעול ליישום מסחרי של תוצרי הידע ולמימוש הפוטנציאל הגלום בהם, יוכלו לראשונה בעקבות פרסום ההוראה, למסחר את הקניין הרוחני הקיים בבתי החולים, לקדם ביצוע מחקרים נוספים בעלי פוטנציאל מסחור ולתרום לכלל הפעילות במשק הישראלי.
ההוראה יוצרת הפרדה בין הפעילות הרפואית של בית החולים לבין המחקר היישומי. לצורך כך נקבע כי המחקר בבתי החולים הממשלתיים ייעשה באמצעות תאגיד הבריאות, וכי תתקיים הפרדה רישומית וחשבונאית בין המחקר היישומי לבין הפעילות הרגילה של התאגיד ובית החולים.
ההוראה מסדירה גם את כללי הדיווח של העובדים במערכת הבריאות על תוצרי הידע הצומחים במערכת, וקובעת סנקציות לגבי עובדים שלא דיווחו בהתאם לכללים.
ההוראה נחתמה על-ידי החשב הכללי
שוקי אורן, הממונה על השכר אילן לוין, מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר רוני גמזו ונציב שירות המדינה
שמואל הולנדר. הכללים בהוראה גובשו על-ידי צוות בינמשרדי שמינה החשב הכללי להסדרת תחום הקניין הרוחני במשרדי הממשלה, בראשות סגן בכיר לחשב הכללי, רו"ח יריב נחמה ובהשתתפות נציגי הממונה על השכר, נציבות שירות המדינה, אגף התקציבים במשרד האוצר, וכן נציגים ממשרדי הבריאות והמשפטים. את ההיבט המשפטי של עבודת הצוות ריכז היועץ המשפטי של משרד האוצר, יואל בריס.
במקביל לגיבוש הכללים לניהול ומסחור הקניין הרוחני, פועל החשב הכללי בתקופה האחרונה, בשיתוף עם פרקליטות המדינה, היחידה לתביעות במיקור חוץ, לאכיפת זכויות המדינה בקניין הרוחני. במסגרת זו, נערכה בדיקה מקיפה של מקרים בהם נרשמו פטנטים השייכים למדינה על-שם עובדי מדינה וננקטו צעדים לטיפול ומיגור תופעה זו. כך למשל, הוגשה תביעה נגד חברת אומריקס בגובה של 500 מיליון שקלים, בגין המצאת הדבק הביולוגי. במקרה אחר הושג הסדר מול חברה במסגרתו קיבלה המדינה עשרות מיליוני שקלים בגין חלקה של המדינה בקניין הרוחני. כמו-כן מתנהלים מגעים לגיבוש הסדרים במקרים אחרים ולא מן הנמנע כי יוגשו תביעות נוספות גם נגד עובדים.
"ההוראה תשמש מנוע צמיחה למשק הישראלי" רו"ח יריב נחמה, שעמד בראש הצוות הבינמשרדי, כאמור, ציין כי "מיצוי פוטנציאל הקניין הרוחני במערכת הבריאות באמצעות הסדרת כללים ברורים עשוי לשמש מנוע צמיחה למשק הישראלי. ההוראה יוצרת מנגנון לניצול יעיל וכלכלי של פירות תוצרי הידע המופקים במערכת הבריאות". נחמה הדגיש כי עיקר התמורות שיתקבלו ממסחור תוצרי הידע יוחזרו לבית החולים ולתאגיד שלצידו.
מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, אמר כי "קיימת חשיבות רבה להסדרת הנושא, הן לבתי החולים והן לחוקרים. משרד הבריאות ימשיך בפעולותיו לחיזוק המחקר הבסיסי והיישומי. ההוראה מבססת את זכויותיהם של העוסקים במלאכה ומגדילה את האפשרות למשאבים באמצעות המדען הראשי של משרד הבריאות".
