עץ השקמה הוותיק ורחב הידיים, הניצב בכניסה לקיבוץ גברעם, סובל באחרונה מעין הרע. שלושה מחברי הקיבוץ מצאו בעטיו את מותם, לאחר שהתנגשו בו. מאז מכנים אותו, לרוע מזלו, "העץ המקולל".
כדי להקדים, חלילה, רפואה למכה נוספת, מבקשת המשטרה לעקור את העץ מן השורש. אלא שהמועצה האיזורית חוף אשקלון, בשיתוף עם הנהלת הקיבוץ וחבריו, מתנגדת נמרצות. הכל תמימי דעים: שלא את העץ יש לעקור; מה שצריך הוא לשנות את תוואי הכביש.
להגנה המסיבית על העץ יש, מן הסתם, סיבה טובה. לא מכבר הוא חגג את יום-הולדתו המאה ובכך הפך לחלק בלתי נפרד מההיסטוריה ומהמורשת של הקיבוץ. "הקיבוץ והעץ צמחו זה לצד זה"- מציינים בגאווה חברי המשק, הרואים בשימור העץ חשיבות סביבתית עליונה.
במועצה האיזורית חוף אשקלון יש שפע של עצי שקמה מרשימים בין שטחי החקלאות לחולות הים. קיומם הוא ממי נגר, המסייעים בצמצום נדידת החולות לשטחי החקלאות. בעטייה של הבצורת המתמשכת, מתו באחרונה עצי שקמה רבים, עובדה הניכרת במיוחד בתוואי נחל שקמה.
בעיני חברי הקיבוץ, עץ השקמה הוא אחד מסמליהם האופייניים. מלבד ערכו ההיסטורי הם מייחסים לו גם ערך בטיחותי. אם ייעקר, חלילה, תיעקר מהם לא רק חתיכת היסטוריה. גם הנהגים יהיו עקורים וחשופים לסכנות. על כן, אומרים הקיבוצניקים, הבעיה איננה בעץ, אלא בתוואי הכביש.