בית המשפט העליון קיבל השבוע (18.10.10) את עמדת "אדם טבע ודין" ופסק כי לא ניתן להקים תחנת דלק ליד מבצר שוני ללא אישור הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית (הולנת"ע).
בשנת 1998 אושרה תוכנית להקמת תחנת דלק בלב שטח רגיש במיוחד מבחינה סביבתית. התחנה תוכננה להיבנות על שטח פתוח ערכי שבקצה התחום הצפוני של בקעת הנדיב, ליד מבצר שוני, בלב הרצועה הירוקה שנותרה בין השטח הבנוי של בנימינה לבין אזור התעשיה שמדרום לזכרון יעקב.
לאחר מכן הסתבר, כי האישור שניתן לתוכנית היה בלתי חוקי, משום שהקמת תחנת דלק בשטח זה מחייבת אישור המועצה הארצית. אף על-פי שעובדה זו הייתה ידועה לה, הוועדה המקומית שומרון הוציאה היתרי בנייה להקמת תחנת הדלק מבלי לבקש את האישור הנדרש. יש לציין כי בטרם הוצאת היתרי הבנייה פנתה 'אדם טבע ודין' אל הוועדה המקומית מספר פעמים והתריעה בפניה כי חלה עליה החובה לקבל את אישור המועצה הארצית לפני מתן היתרי הבנייה, וכי מתן ההיתרים יעמוד בסתירה לפסיקת בית המשפט העליון בנושא.
בעקבות מתן ההיתר, עתרה "אדם טבע ודין" לבית המשפט המחוזי וזכתה בערעור, בעקבותיו ערער היזם לבית המשפט העליון.
כאמור, השבוע דחה בית המשפט העליון את הערעור וקיבל את עמדת האגודה במלואה. בפסק הדין מתחו שופטי בית המשפט העליון ביקורת על התנהלות הוועדה המקומית ואמרו כי החלטתה סתרה את ההחלטות הקודמות בנושאים מסוג זה מבלי שניתן לכך הסבר מספק.
עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של האגודה, מסר בתגובה: "'אדם טבע ודין' מברכת על הפסיקה המתבקשת, אשר מהווה יישום של פסיקותיו הקודמות של ביהמ"ש העליון בנושא, בהן נקבע כי הקמת תחנת דלק בשטחים שהוגדרו בתוכניות המתאר הארציות כשטחים רגישים לפיתוח תחייב אישור המועצה הארצית. אנו מקווים כי פסיקה זו תשמש תמרור אזהרה בפני הרשויות המקומיות בבואן לאשר פגיעה בשטחים הפתוחים מבלי שיש להן את הסמכות לעשות זאת".
עוד הוסיף עו"ד בן-ארי כי בשל החשיבות שמייחס בית המשפט העליון לצורך בשמירה על משאב השטחים הפתוחים, הוא פסק כי אין לאפשר מימוש של תוכניות פיתוח שאושרו שלא כחוק, גם כאשר חלפה תקופה ארוכה מאז מתן האישור, כך שלמעשה יזמים אינם יכולים בהכרח להסתמך על העובדה שהרשויות כשלו בשמירה על מינהל תקין והאחריות רובצת גם לפתחם של אותם יזמים.
לטובת 'אדם טבע ודין' נפסקו הוצאות משפט בסכום של 7,500 שקלים.
