בעקבות פרסום המחקר בדבר הטענות כי שימוש בתחליפי הורמונים לגיל המעבר מעלה את הסיכון למוות מסרטן השד, מפרסמת האגודה הישראלית לגיל המעבר את תגובתה לממצאים. האגודה מדגישה כי אין מדובר במחקר חדש, אלא בניתוח נתונים נוסף של מחקר ה-Women's Health Initiative study - WHI שתוצאותיו הראשונות פורסמו ב-2002.
לטענת האגודה, ה-WHI היה ועודנו מחקר בעל בעיות מתודולוגיות קשות, שלא ניתן להקיש ולהחיל את תוצאותיו, או תוצאות ניתוח הנתונים המאוחרות שלו, על כלל הנשים בעולם בכלל ובישראל בפרט.
האגודה הישראלית לגיל המעבר מבהירה כי על-פי ממצאי המחקר: ניתוח הנתונים מראה כי מדובר ב-2-1 מקרי תמותה נוספים עקב סרטן שד ל-10,000 שנות אישה בקבוצה שקיבלה טיפול משולב באסטרוגן ופרוגסטין לעומת אינבו, כלומר 2.6 מקרים ל-10,000 שנות אישה לעומת 1.3 ל-10,000. מסקנות אלו נוגעות לטיפול המשולב ולא לטיפול באסטרוגן לבדו הניתן לנשים שעברו כריתת רחם, בם אין סיכון כלל.
הסיכון לסרטן שד לאחר 5 שנות טיפול הורמונלי, על-פי ממצאי מחקר זה, דומה מאוד לסיכון לסרטן שד באישה שהחלה את גיל המעבר 5 שנים מאוחר יותר וטרם טופלה בהורמונים.
פרמפרו (המוכרת גם בשם פרמריל), התרופה המשולבת היחידה שנבחנה במחקר, אינה משווקת או מצויה בשימוש בארץ. עוד מציינים באגודה, כי ידוע שהפרוגסטרון הנמצא בפרמפרו, אשר שימש במחקר, ואינו נמצא בהורמונים המשווקים כיום, מזיק. בה בעת, כל המחקרים שבחנו יעילות ובטיחות הטיפול ההורמונלי באסטרוגן בלבד לא הראו כל עלייה בגידולים בסרטן השד, ולמעשה אפילו הצביעו על ירידה.
אוכלוסיית הנשים שנבדקה במחקר אינה מייצגת את נשות גיל המעבר. הגיל הממוצע של 70% מהנשים שהשתתפו במחקר היה 63 (מתוכן, 21% היו בנות 80-70), ורק 12% היו באמת בגיל הממוצע שבו רוב הנשים עוברות את גיל המעבר - 54-50, ו-20% נוספות היו בנות 59-55. כלומר, הרוב המכריע של הנשים היו לפחות עשר שנים לאחר גיל המעבר.
חלק גדול מהמשתתפות סבלו מגורמי סיכון משמעותיים נוספים לסרטן השד. למשל, 70% מהמשתתפות סבלו מהשמנה, ו-30% מהן מהשמנה ניכרת, כשמסת הגוף הממוצעת שלהן הייתה 30. 36% מהן סבלו מיתר לחץ דם; 12.5% סבלו מרמות כולסטרול גבוהות שהצריכו טיפול תרופתי. ל-8% הייתה מחלת לב ידועה ול-4% הייתה סוכרת.
האגודה מדגישה כי השמנת יתר, וסת ראשונה לפני גיל 12, לידת ילד ראשון לאחר גיל 30 וחוסר פעילות גופנית, הם גורמי סיכון בשיעורים גבוהים יותר מהסיכון ללקות בסרטן שד כתוצאה משימוש בהורמונים חלופיים.
פרופ' ברי קפלן, נשיא האגודה הישראלית לגיל המעבר: "המלצות האגודה הישראלית לגיל המעבר לנשים בישראל, התואמות את ההמלצות של האגודות בעולם, נותרו כשהיו לאחר פרסום המחקר".
טיפול הורמונלי מומלץ כטיפול לנשים בגיל המעבר הסובלות מתסמיני גיל המעבר. בדרך כלל לפרק זמן של כ-5 שנים בלבד. המינון המומלץ הוא המינון המינימלי האפקטיבי. הורמונים חלופיים מדור חדש, הניתנים כיום לנשים בישראל הם בעלי מינון אסטרוגן נמוך בכחצי ויותר מהמינון שנחקר ב-WHI ומינון הפרוגסטרון נמוך בכרבע מהמינונים הקודמים.
