מחקר חדש מגלה כי התאהבות - שאורכת חמישית שנייה - גורמת לאותה תחושת אופוריה כמו שגורם השימוש בקוקאין. המחקר החדש בוצע על-ידי מדענים מאוניברסיטת סירקיוז שבניו-יורק וזכה לתשומת לב רבה בעולם כולו.
המחקר, שפורסם תחת השם "ההדמיה הנוירולוגית של האהבה" מגלה כי התאהבות יכולה להפיק לא רק את אותה תחושה אופורית כמו הקוקאין, אלא גם להשפיע על אזורים אינטלקטואלים במוח.
תוצאות המחקר הראו כי כשאדם מתאהב, 12 אזורים במוח מתחילים לפעול בזה אחר זה כדי לשחרר כימיקלים הגורמים לאופוריה כמו דופמין, אוקסיטוצין, אדרנלין ווזופרסין. תחושת האהבה משפיעה גם על תפקודים קוגנטיבים מורכבים, כמו התנהגות מנטלית, דימוי עצמי ודימוי הגוף.
הלב או הראש? הממצאים כמובן מעוררים את השאלה הנושנה - האם הלב מתאהב או הראש?
לדברי החוקרים, למרות שמדובר בשאלה מתחכמת למדי הרי שהתשובה היא ללא ספק הראש - למרות שהלב קשור גם הוא, משום שהתחושה המורכבת של האהבה נוצרת על-ידי תהליכים שעוברים מהראש ללב ולהיפך. לדוגמא, פעילות במספר חלקים במוח יכולה לעורר גירוי בלב ו"פרפרים" בבטן. תסמינים מסויימים שאנו מרגישים בהם לפעמים כביטוי שמקורו בלב מגיעים לעתים דווקא מהמוח.
חוקרים אחרים גילו גם כי רמות גורם גדילה עצבי, או בקיצור NGF, גם הן עלו. רמות אלו גבוהות בצורה משמעותית אצל זוגות שרק התאהבו לאחרונה. מולקולה זו משחקת תפקיד חשוב בכימיה החברתית של בני האדם, או בתופעה המוכרת יותר בשם "אהבה ממבט ראשון".
בסיס מדעי תוצאות המחקר מאשרות למעשה כי מדובר בבסיס מדעי לתופעה ויש להן השלכות משמעותיות גם על תחום הנוירולוגיה וגם על המחקרים העוסקים בבריאות מנטלית משום שכשאהבה אינה קיימת הדבר עלול להיות גורם משמעותי ללחץ רגשי ולדיכאון. על-ידי הבנת תהליך ההתאהבות או שברון הלב אפשר יהיה לפתח טיפולים חדשים, ועל-ידי זיהוי אותם אזורים במוח המגורים בעקבות האהבה, רופאים ומטפלים יוכלו להבין טוב יותר את כאבם של "חולי האהבה".
המחקר מראה גם כי חלקים שונים של המוח "מתאהבים". לדוגמה, אהבה ללא תנאי, כמו זו בין אם לילד, מתעוררת באזורים שכיחים ושונים במוח, כולל בחלק האמצעי שלו. אהבה של תשוקה מתעוררת באזור הגמול של המוח, וקשורה גם לאזורים קוגנטיביים של המוח האחראים לתפקודים משמעותיים כמו דימוי הגוף.
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Journal of Sexual Medicine וכן ב-Discover וכן בכתבי עת בבריטניה, באיטליה, בספרד, במקסיקו ובבלגיה. מחקר נוסף של אותו צוות חוקרים בנושא מהירות ההתאהבות במוח האנושי צפוי להתפרסם בקרוב.
