ממש כמו חיות היבשה, דגים נוהגים להשמיע קולות כדי לתקשר ביניהם, ואפילו עם טורפיהם. כך עולה ממחקר שבוצע לאחרונה באוניברסיטת אוקלנד שבניו-זילנד.
החוקרים השתמשו במיקרופונים תת-מימיים ובמכשירים נוספים כדי לאתר תנודות מימיות שנוצרו ע"י דגים ששהו במיכלים במעבדה. במכשירים המיוחדים נעשה שימוש כיוון שהאוזן האנושית לא התפתחה כך שהיא מסוגלת לשמוע צלילים מתחת לפני המים. החוקרים גילו כי דגים רבים הפיקו צלילים הדומים לאלה המושמעים ע"י צרצרים וחזירים.
"כל הדגים יכולים להאזין, אך לא כולם יכולים להשמיע קול - את קולות הניפוץ וקולות אחרים משמיעים הדגים באמצעות התנודות בשלפוחית השחייה שלהם, שריר אותו הם יכולים לכווץ".
אחד מהדגים הקוליים ביותר שהתגלו הוא הטריגלה, שהשמיע קול כמעט ללא הפסקה והיה מסוגל להשמיע מנעד רחב של צלילים. טונה מסוג "ביג-איי" (עין גדולה) השמיע דרך קבע קול ניפוץ ודגי שושנון השמיעו קולות בעיקר שהם חשו מאויימים ע"י דגים אחרים, ייתכן שמתוך מטרה להניסם.
לשם השוואה, דגי הבקלה היו שקטים לחלוטין, למעט כשעסקו בהתרבות.
"ההנחה שלנו היא שהם משתמשים בקול לצורך תיאום ביצוע בו-זמני בין הזכר לנקבה, כשהאחרונה משחררת את ביציה לצורך הפרייתם ע"י הזכר", אמר אחד החוקרים. "מחוץ לעונת הרבייה, לא תשמע מהבקלה שום ציוץ".
גם דגי הזהב התגלו כשקטים לחלוטין, וסרטני הנהרות הניו-זילנדים התגלו כשקטים הרבה יותר ממש שציפו המדענים. על-אף שצוללנים דיווחו כי הם שמעו קולות ניפוץ מצד סרטני הנהרות וכי מינים אחרים נודעו ביכולותיהם להשמיע קולות דמויי פריטה על גיטרה, החוקרים לא איתרו קולות שכאלה במעבדה.
החוקרים מקווים כעת לבדוק את הנחותיהם לגבי תפקידם של קולות הדגים. "אנחנו בטוחים ב-99 אחוזים שאלה קולות דגים. כעת נותר לנו לברר למה הקולות משמשים".
