כשוורן באפט הודיע בשבוע שעבר כי טוד קומבס נבחר להיות יורשו בניהול השקעותיה של חברת האחזקות שלו, ברקשייר התאוויי, התגובה היתה: טוד מי?
"מעולם לא שמעתי על הבחור", אמר מאייר שילדס, אנליסט בסטיפל ניקולאוס, חברה שעוקבת אחר ברקשייר. "אני לא רוצה להישמע שלילי, פשוט מעולם לא שמעתי עליו". שילדס אינו לבד. ביום שלישי שעבר, למחרת ההודעה של באפט, היה שמו של קומבס אחד מנושאי החיפוש המבוקשים בגוגל.
ואולם היה קשה מאוד למצוא מידע באינטרנט על קומבס, 39, מנהל קרן הגידור שצפוי לקבל את השליטה על חלק גדול מתיק ההשקעות של ברקשייר, הנאמד ביותר מ-100 מיליארד דולר. במשך כמעט שבוע חיפשו העיתונים ואתרי האינטרנט אחר תמונה של קומבס, והיו שהסתפקו בתמונה שלו מבית הספר התיכון. ביום שישי הצליחה סוכנות הידיעות בלומברג להשיג סוף-סוף את תמונתו של קומבס, שצולם צופה במשחק הוקי.
נראה כי באפט ביצע "מהלך באפט קלאסי": הוא חיפש היכן שאחרים לא חיפשו. בחמש השנים האחרונות ניהל קומבס את קאסל פוינט קפיטל מנג'מנט בגריניץ', קונטיקט. זוהי קרן גידור צנועה יחסית, המנהלת כ-400 מיליון דולר. קומבס זכה בתפקיד לאחר ששלח קורות חיים לחברה ב-2007, בעקבות היכרות עם צ'רלי מאנגר, סגנו של באפט.
גיוסו של קומבס מספק תשובה למה שהיה במשך חצי עשור אחד מסימני השאלה הגדולים בנוגע לחילופי המשמרות הבלתי נמנעים בברקשייר - מי יהיה זה שינהל את כספי החברה. אך עדיין נותרו שאלות לגבי מבנה הדור החדש של הנהלת ברקשייר.
אין יורש יחיד באפט, 80, מכהן כמנכ"ל, יו"ר ומנהל ההשקעות של החברה. לדבריו, הוא לא מתכוון למנות יורש יחיד, אלא לפצל את סמכויותיו בין שלושה אנשים. בנו, האוורד באפט, חקלאי ופילנתרופ, צפוי לשמש יו"ר שאינו בעל תפקיד ניהולי, שישמור על המסורת והתרבות בברקשייר, כפי שבאפט האב תיאר זאת בעבר.
סמכויותיו האחרות של באפט יפוצלו בין המנכ"ל לבין מנהל ההשקעות. מנכ"ל החברה, שזהותו לא ידועה, יטפל ברכישות האסטרטגיות של ברקשייר ובתפעול עסקיה. באפט ציין כי הוא בוחן שלושה מועמדים מוכשרים וצעירים שיוכלו ליטול את המושכות בתפקיד המנכ"ל.
אנליסטים העוקבים אחר השקעותיו של באפט מעריכים כי המועמד המוביל לתפקיד המנכ"ל הוא דיוויד סוקול, 54, המנהל את החברה הבת של ברקשייר, מיד-אמריקן אנרג'י הולדינגס. ב-2009 מונה סוקול לנהל את נטג'טס, חברה-בת נוספת של ברקשייר.
הדירקטוריון של ברקשייר צפוי להיפגש כמה פעמים בשבועות הקרובים, ולפחות במחצית מהפגישות האלה הוא צפוי לדון בתוכניות הירושה, אמר באפט בראיון טלפוני בשבוע שעבר. באפט הזהיר גם שלא לתייג את קומבס כממשיכו בפועל, שיירש את אימפריית ברקשייר. "תפקיד המנכ"ל הוא החשוב ביותר", אמר.
באפט, האדם השלישי בעושרו בעולם, נחשב במידה רבה לפנים של החברה. הוא מעורב בניהול ההשקעות היומיומי, וממשיך לבחור את ההשקעות של ברקשייר. מבחינה זו, על קומבס יהיה להיכנס לנעליים גדולות.
ב-1962 רכש באפט חברת טקסטיל קטנה בשם ברקשייר התאוויי, והחל להרחיב אותה גם לענפים אחרים. במהרה הלכה החברה וצמחה, וכיום נחשבת לאחת המניות הבטוחות ביותר להשקעה. החברה הונפקה ב-1988 בבורסת ניו-יורק, ומאז גדל שווייה ב-1,587% ועלה ליותר מ-100 אלף דולר למניה. באפט ידוע בהשקעות בחברות גדולות ומבטיחות לטווח ארוך, ועיקר הפעילות של ברקשייר כיום היא בתחום הפיננסי.
חי ונושם השקעות הקרן של קומבס, קאסל פוינט, מתמקדת בעיקר בחברות המעניקות שירותים פיננסיים. נכון ל-30 ביוני, האחזקות הגדולות ביותר שלה היו ב-US בנקורפ, וסטרן יוניון ומאסטרקרד. ברקשייר תהיה שינוי משמעותי עבור קומבס - הן בשל היקף ההשקעות העצום שלה והן מבחינת הגמישות הפחותה שיש לה בהשקעות. ובכל זאת, אחד היתרונות של קומבס, לדברי באפט, היה שהוא "מוקסם מברקשייר".
ניתן להבין את עניינו של קומבס בברקשייר מקורות החיים שלו. הוא בוגר מינהל עסקים בקולומביה (כמו באפט), שם למד במסגרת תוכנית השקעות ערך (שבה מתייחסים לבאפט, משקיע הערך האגדי מכולם, כאלוהים).
לפני לימודי מינהל העסקים, עבד קומבס אצל רגולטור הבנקאות בפלורידה ובחברת ביטוח הרכב פרוגרסיב, מתחרה של ברקשייר. בפרוגרסיב הוא פגש את צ'רלס דיוויס, דירקטור בחברה שמכהן כמנכ"ל חברת ההשקעה הפרטית סטון פוינט קפיטל. השניים שמרו על קשר, וב-2005 השקיעה סטון פוינט בקרן הגידור שהקים קומבס.
דיוויס תיאר את קומבס כ"בחור פרטי, צנוע וביישן. איש משפחה מסור", אך הוסיף כי הוא כמובן אדם שחי ונושם את עולם ההשקעות. באפט אמר שהוא חושב שקומבס יתאים לחברה, שחיפשה מנהל, שבין היתר מוכן לקבל שכר נמוך יותר מהשכר המנופח שמקבל מנהל קרן גידור מצליחה וגדולה. "באפט יגלה שדבריו היו נכונים", אמר דיוויס. "טוד לא רודף תהילה. הוא באמת אוהב את מה שהוא עושה".
