בכיר השב"כ: תיקון בחוק יפגע בסיכול טרור

ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי התריע כי התיקון בחוק שימנע הארכת מעצר של חשוד בעבירות ביטחוניות שלא בנוכחותו עלול לפגוע באמצעי הסיכול והמודיעין. מדובר בתיקון הוראת השעה בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון). סעיף חמש לחוק עוסק בהארכת מעצר של חשוד שלא בנוכחותו ובוטל על-ידי בית המשפט העליון. בדיון שהתקיים בוועדת החוקה של הכנסת אמר ראש אגף החקירות כי "התיקון בחוק עלול לפגוע פגיעה משמעותית באמצעי הסיכול והמודיעין. משום שביצוע החקירה כפי שתכננו מלכתחילה משתנה". לדבריו, יש עלייה ברורה ברמת מורכבות החקירות שנגזרות ממאפייני הטרור. עוד אמר כי יש לדעתו מקום להפריד בין הארכות מעצר לחשודים בעבירות פליליות לחשודים בעבירות ביטחוניות. "בשנת 2009 היו 7 מקרים של הארכות מעצר של חשודים ללא נוכחותם. ביצענו בחינה של מס' מקרים ובחלקם, העילה החדשה בחוק להארכת המעצר ללא נוכחות החשוד, הייתה עשויה להזיק לחקירה", ציין. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רחל גוטליב, אמרה כי בפרקליטות רוצים לאפשר לשב"כ לעשות שימוש בדרכי החקירה הקיימות, באיזונים שקבע בית המשפט העליון. "אין ספק כי הדבר גורם ל'תשלום' מסוים בעבודת השב"כ", הודתה. עמיתה, המשנה לפרקליט המדינה עו"ד שי ניצן הוסיף כי "דמוקרטיה מקשה על התמודדות בפגיעה בבטחון המדינה". יו"ר ועדת החוקה ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), אמר בתגובה לדבריו של ניצן כי על מי שחושב שבדמוקרטיה לא צריך להלחם בטרור או להלחם בו עם ידיים קשורות מאחורי הגב, להסתכל מה קורה בארצות הברית. "הדמוקרטיה הגדולה מפעילה זה שנים רבות את מחנה גוואנטאנאמו ובית המשפט העליון לא עצר זאת", טען. עו"ד אלקנה לייסט מהסנגוריה הציבורית הציע, להאריך את המעצר של חשודים בעבירות ביטחוניות באולם דיונים שיוקם בסמוך לבית המעצר. עוד הציע עו"ד לייסט "לסטות מסדר הדין הפלילי ולאפשר הארכת מעצר ללא נוכחות החשוד. אולם, ההודאות שייגבו מהחשוד לא ישמשו ראיות נגדו". ח"כ רותם הגיב להצעה ואמר כי מדובר בפרס לטרור. "לא ניתן פרס לטרור. למחבלים לא מגיע פרס ישראל על גילוי פצצות", אמר.