כוח מג"ב הוקפץ למקום בעקבות זריקות אבנים של נערים על כוח צבאי. מג"ב מנעו את המשך זריקות האבנים ונוצר עימות בין המג"ב לנערים. הוחלט לעצור את אחד הנערים שהשתמש באלימות יתרה, השתמשו נגדו בגז פלפל, ולמרות זאת הוא הצליח לחמוק בסיוע חבריו. העימות החל מחוץ למבנה בית הכנסת, והנער נמלט פנימה בניסיון לחמוק מהשוטרים.
תגובה כללית שנמסרה אתמול מדוברות המשטרה:
בשורות המשטרה משרתים כ-27,000 שוטרים ועוד אלפי מתנדבים. הללו מתמודדים, מסביב לשעון, במגוון רחב של אירועים ומצבי קונפליקט, במהלכם הם נדרשים לפעול במקצועיות תוך הפעלת שיקול דעת ואיזון בהפעלת הכוח, ככל שזה נדרש. השוטרים עוברים הכשרות מקצועיות המעניקות להם כלים ערכיים ומעשיים לצורך התמודדותם. אכן קיימים מקרים, בהם שוטרים מפעילים שימוש בכוח שלא כדין וחורגים מן הנורמות הארגוניות ומההנחיות המחייבות. מקרים אלה נבחנים הן על-ידי מח"ש והן על-ידי הגורמים המקצועיים במשטרה, האמונים על שקילת אמצעים מנהליים ומשמעתיים.
בראייה כוללת, הארגון נדרש להפעיל מערכת איזונים רגישה בין דרישת הציבור מחד למשטרה אוכפת, חזקה ומרתיעה המתמודדת עם מגוון תופעות אלימות שבחברה מאידך, להתנהלות מקצועית ומוקפדת של שוטריה. בנקודה רגישה זו, חובה עלינו לתת גיבוי, הן כציבור והן כארגון, לכלל שוטרי משטרת ישראל העושים מלאכתם נאמנה. מנגד, יש למצות את הדין ולהרחיק משורות המשטרה את אותו קומץ שוטרים המועל באמון שניתן בו הן מצד הארגון ובמיוחד מצד הציבור.
במונחים סטטיסטיים יש קושי לדבר אל מול תמונות המציגות אלימות, עם זאת צריך להבין כי מדובר במקרים בודדים בלבד. מסך כל 27,000 השוטרים המשרתים בארגון, החליטה מח"ש בשנת 2009 להעמיד לדין בגין שימוש בכוח שלא כדין ב-109 תיקים, מתוכם 54 לדין משמעתי והשאר לדין פלילי. בהשוואה לשנת 2008, נרשמה ירידה של 20% במספר המקרים בהם החליטה מח"ש להעמיד לדין. מדובר בפחות ממחצית האחוז מכלל השוטרים, הנמצאים בחיכוך תמידי עם האירועים, שהוחלט להעמידם לדין. נתון זה מדבר בעד עצמו. מנגד, המשטרה מתמודדת עם היקפים גדולים של אירועי תקיפת עובדי ציבור ובכללם שוטרים. רק בשנה האחרונה נפתחו כ-4,000 תיקים בגין תקיפת שוטרים.
הפרסומים האחרונים עוסקים באירועים בודדים שאירעו בין השנים 2002-2007. כל המקרים נחקרו ע"י מח"ש שסגרה שלושה מתוכם מחוסר ראיות ובמקרה אחד הועמד שוטר לדין פלילי ונדון לעונש מאסר בפועל. השוטר פוטר בעקבות הרשעתו.
מצופה לבחון כל תלונה בזהירות הנדרשת ובמיוחד את התמונה המלאה והאותנטית העומדת מאחוריה, ובכך להימנע מהיגררות אחר אינטרסים של פרטים. בנוסף, את מקרי האמת יש לבודד ממקרי הדמי ולתת להם את המענה הראוי. ארגון חי ונושם איננו חף מתקלות, אולם בהיתקלו בהם נדרש ממנו להגיב, לשפר ולתקן.
במדינה דמוקרטית חובה על התקשורת לבקר ארגונים ציבוריים. אולם, במקרה זה, הניסיון של גורמי תקשורת מסוימים להציג כביכול תופעה של יש מאין, של משטרה אלימה בישראל, הנו ניסיון פסול ומוטה. הצגת מקרים בודדים, שהתרחשו לאורך שנים, הן בצורה חד-צדדית והן בליווי פרשנויות מצד גורמים אינטרסנטים בלתי מוסמכים, בוודאי שאינם מעידים על קיומה של "תופעה מדאיגה".
סיכומו של דבר, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת מהווים ערכי יסוד במדינה מתקדמת. אולם יש הבדל בין מהלך עיתונאי שחותר למען מימוש ערכי יסוד אלה לבין סדרת מהלכים וטקטיקות תקשורתיות שמטרתם יצירת הד תקשורתי לשם ניפוח הרייטינג. מהלך שכזה פוגע בשמם הטוב של אלפי שוטרים, משרתי ציבור נאמנים, ובשמו הטוב של ארגון חיוני במדינה.
