קבוצת חוקרים שבראשה עומדות ד"ר אביבה מימוני בלוך, מנהלת המכון להתפתחות הילד בבית החולים לוינשטיין ויו"ר העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו, וד"ר אביבה פתאל ולבסקי, ראש היחידה לנוירולוגית ילדים בבית החולים דנה, מצאה לראשונה קשר בין חסר בתיאמין בינקות ופגיעות נוירולוגיות קשות, הפרעה קשה בקצב הלב והתפתחות עקמת.
בסיכום תוצאות המחקר שנערך בשנה האחרונה, נמצא כי ילדים ששרדו מצב של חוסר תיאמין-B1 בינקותם סובלים מתוצאות חמורות וקשות לטווח הארוך, שכוללות פגיעות מוטוריות, קוגנטיביות והתפתחות של אפילפסיה.
תוצאות מחקר זה יוצגו לראשונה באחד המושבים בכינוס הדו-שנתי הארצי של המכונים להתפתחות הילד, שיתקיים בין התאריכים 17-16 בנובמבר 2010, בבנייני האומה בירושלים.
ד"ר מימוני-בלוך מציינת כי המחקר החל לאחר שבשנת 2003 מספר תינוקות ישראלים נפגעו קשה לאחר שניזונו מסופר פורמולה רמדיה. לאחר חקירה, התברר כי הפורמולה נטולת תיאמין. "במחקר שלנו בדקנו את תוצאות הפגיעה המיידית והמאוחרת בקרב 11 תינוקות שניזונו מהפורמולה, בשנה הראשונה לחייהם. יש לציין שכל התינוקות היו בריאים ובעלי התפתחות תקינה טרם ההזנה בפורמולה", ציינה ד"ר מימוני-בלוך. מתוך 11 ילדים שתוארו במחקר, שלושה נפטרו תוך ימים וילדה נוספת נפטרה כשש שנים לאחר מכן. שאר הילדים כיום בני 8-7 שנים.
לדברי ד"ר מימוני-בלוך, בשלב הפגיעה החריפה כל התינוקות סבלו מסימנים נוירולוגיים שכללו שינויים במצב ההכרה, פרכוסים ומעורבות של הפרעות בליעה, הפרעות נשימה, הפרעות בתנועות עיניים והפרעה בתנועתיות של הסרעפת. לחמישה מהילדים הייתה פגיעה לבבית כאשר שלושה מהם סבלו מפגיעה קשה בשריר הלב ונפטרו. ילדה אחת ששרדה במצב של צמח, נפטרה לאחר כשש שנים.
מהמחקר עולה כי מתוך שמונת הילדים ששרדו את הפגיעה החריפה, רק ילדה אחת נמצאה בעלת התפתחות שכלית ונוירולוגית תקינה. שאר השבעה סבלו מפיגור שכלי ומפגיעות מוטוריות. שישה ילדים סבלו מאפילפסיה קשה ושני ילדים פיתחו קיפוסקוליוזיס קשה. ילדה אחת המשיכה לסבול מהפרעה קשה בקצב הלב.
