רשות ההגבלים העסקיים נענתה לבקשת איגוד מנהלי השקעות באיגוד לשכות המסחר, והעניקה אתמול (ב', 15.11.10) לבתי ההשקעות פטור מהסדר כובל לפעול במשותף לרכישת פוליסות ביטוח אחריות מקצועית.
לדברי עו"ד רונן סולומון, מנהל איגוד מנהלי השקעות באיגוד לשכות המסחר, "לאור המשבר הפיננסי העולמי, העלו מבטחי המשנה את תעריפיהם ואף חלק מתאגידי הביטוח הישראלים צמצמו את פעילותם בענף. משכך, עלו מחירי פרמיית פוליסות ביטוח אחריות מקצועית לבתי ההשקעות בעשרות ואף מאות אחוזים".
"מאחר שבתי ההשקעות חייבים על-פי חוק ברכישת פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, לא היה מנוס מלפעול במשותף מול מבטחי המשנה בחו"ל, בכדי לנצל יתרון לגודל ולהוזיל עלויות. אין כל ספק כי הוזלת עלויות הביטוח, תגביר את התחרות בקרב בתי ההשקעות, ותוזיל את שיעור דמי הניהול שמשלמים הלקוחות", ציין עו"ד סולומון.
לדבריו, "כיום פועלים בישראל 207 בתי השקעות, המפולחים ל-165 חברות בעלות רישיון לניהול תיקי השקעות, 27 חברות לשיווק השקעות ו-15 חברות לייעוץ השקעות. לאור העלייה בתשומות הרגולציה לה נדרשים בתי ההשקעות, לרבות העלות הגבוהה לרכישת פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, בתי השקעות רבים נסגרו או התמזגו".
לדעת עו"ד סולומון גם חברות הביטוח הישראליות ירוויחו מהמהלך, מאחר שגם הן מתקשרות מול מבטחי משנה בחו"ל. הוזלת עלויות הביטוח מול מבטחי המשנה, תגדיל את התחרות גם בקרב חברות הביטוח הישראליות, אשר יוכלו להציע פוליסות במחיר מוזל יותר ובכיסוי רחב הרבה יותר".
כזכור, באוגוסט 2009 פנה עו"ד סולומון בשם איגוד מנהלי השקעות בלשכת המסחר אל
רונית קן, המונה על ההגבלים העסקיים, בבקשה לקבל פטור מאישור הסדר כובל להתאגדות חברות לניהול תיקי השקעות, חברות לשיווק השקעות וחברות ייעוץ השקעות, לרכישה משותפת של כיסוי ביטוחי.
בבקשה נטען כי תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח), שנקבעו בשנת 2000, קובעות חובת ביטוח של תאגידים בעלי רישיון העוסקים בתחום, בבחינת כיסוי חבותם בשל מעשה או מחדל רשלני כלפי הלקוח, בשל מעילה באמון של עובדיו כלפי הלקוח וכדומה. התקנות קובעות את חובת הביטוח כשיעור משווי הנכסים או כסכום קבוע כולל.
תאגידי הביטוח חדלו מלהציע כיסוי ביטוחי לאור המשבר הכלכלי לאור המשבר הכלכלי העולמי, חדלו תאגידי הביטוח שפעלו עד אז, מלהציע כיסוי ביטוחי למנהלי תיקי ההשקעות. לאחר תקופה מסוימת בה לא הייתה אף חברת ביטוח ישראלית שהציעה כיסוי ביטוחי שכזה, חזרו לפעול בענף בעיקר 2 תאגידי ביטוח ישראלים, אשר מציעים פוליסות מסוג זה, ועוד 2 נוספים שמציעים פוליסות כאלו באופן מוגבל.
אולם, תעריף פרמיות הביטוח עלה בשיעור חד, הן בשל העובדה כי מבטחי המשנה העלו את תעריפיהן ו/או המבטחים הישראלים העלו תעריפיהם, לאור עליית רמת הסיכון בפניהם הם ניצבים או משיקולים אחרים. כך נוצר מצב של כשל שוק בו פועלים בתחום בעיקר 2 תאגידי ביטוח מקומיים, תוך ידיעה כי חברה בעלת רישיון לניהול תיקי השקעות, שיווק השקעות או ייעוץ השקעות חייבת לרכוש פוליסת ביטוח כתנאי לפעילותה בתחום.
אשר על כן, הרשות טוענת כי אין מנוס למנהלי התיקים מפניה לקבלת הצעת ביטוח מתאגידי ביטוח ישראלים או ישירות מול מבטחי המשנה בחו"ל, כשהם פונים כקבוצה אחת, כדי למנוע מצב של כשל שוק בו חברות ביטוח יודעות כי בפניהן לקוח שבוי שיהיה חייב לרכוש כיסוי ביטוחי בכל מחיר בכדי להמשיך ולפעול בתחום. המצב הקיים גם מנציח עובדת קיומו של דואופול ביטוחי של 2 חברות ביטוח, תוך ידיעה שאין לאותם מנהלי התיקים כבודדים אלטרנטיבה אחרת.
מאחר שפניה ישירה למבטחי משנה בחו"ל יכולה להיות רק מגודל מסוים, שכן מבטחי המשנה בחו"ל לא יבצעו חיתום ביטוחי לכמות רבה של יחידים בודדים בסכומים נמוכים, קובעת הרשות כי יש לפעול בצורה משותפת לטובת ניהול משא-ומתן מול גופי ביטוח גדולים מחו"ל, אשר בוודאי שלא היו מסכימים לבצע חיתום ביטוחי לכל תאגיד ניהול השקעות אילו היה פונה בנפרד. ישנה הערכה כי מבטחי משנה ישנו את עמדתם באם יעמדו מולם היקף רחב יותר של תאגידים מבוטחים, נטען בפנייה.
