בית המשפט העליון דחה השבוע עתירה של תושבי באיזור רמת השרון נגד התוכנית לבנייה על קרקעות מפעל תעש ברמת השרון. בית המשפט העליון קבע, כי העתירה מוקדמת מדי ובשל כך יש לדחותה על הסף.
מדובר בשטח של 7,500 דונם, המיועד בחלקו לבנייה ובחלקו לשמש כרזרבת קרקע עבור תל-אביב. ההחלטה על פינוי מפעל תעש התקבלה כבר ב-1992, אבל רק ב-2005 הופקדה תוכנית המתאר החלה על האיזור. בינתיים ממשיכים המפעלים בעבודתם. השטח מזוהם בשל פעילות תעש וכך גם מי התהום הקיימים בו.
בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב קיבל אשתקד את עתירת אגודת אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון), עיריית הרצליה ואגודת אדם טבע ודין נגד הפקדת תוכנית המתאר החלה על שטחי תעש. השופטת
שרה גדות קבעה, כי התוכנית אינה סבירה, נוכח העדרה של תשתית עובדתית מהימנה, ראויה ומספקת בנושא זיהום המים והקרקע ונוכח כך ששיקולים שעניינם סכנה לציבור כתוצאה מן התוכנית לא הובאו במניין השיקולים.
הוועדה המשותפת לתכנון ובנייה, לשכת התכנון המחוזית במחוז תל-אביב ומינהל מקרקעי ישראל ערעורו על ההחלטה לבית המשפט העליון. לטענתם, בית המשפט המחוזי היה צריך לדחות את העתירה על הסף, בשל היותה מוקדמת מדי. לדבריהם, טענותיהם של העותרים היו צריכות להתברר בשלב ההתנגדויות לתוכנית, ולא היה מקום לדון בהן כבר בשלב הפקדתה. עוד טענו המערערים, כי החלטת ההפקדה היתה סבירה ולא היה מקום להתערב בה.
השופט
עוזי פוגלמן קיבל את הערעור. הוא קבע, כי הליכי התכנון כוללים מנגנונים מובנים וסדורים, המאפשרים למתנגדים להשמיע את קולם ועמדתם באשר לתוכנית שהופקדה. פוגלמן מדגיש, כי הגשתן של התנגדויות אלה למוסדות התכנון דווקא - ולא לבתי המשפט או לגופים אחרים - הגיונה בצידה, שכן תחום התכנון והבנייה מעורר שאלות מקצועיות מובהקות שהמקום הראוי לבירורן הוא לפני גופי התכנון המוסמכים, המחזיקים במומחיות הנדרשת, בכלים המיטביים לבחינתן של הסוגיות התכנוניות ובראייה תכנונית כוללת.
פוגלמן ציין, כי על רקע דברים אלה, נפסק באופן עקבי ושיטתי, כי מקום בו טרם מוצו הליכי ההתנגדות הקבועים בדין, ביהמ"ש לא ישים את עצמו בנעליהן של רשויות התכנון ויקדים לדון בהשגות תכנוניות. ככלל, הוסיף פוגלמן, אין מקום לעריכתה של ביקורת שיפוטית על החלטותיהן של רשויות התכנון שעה שההליכים התכנוניים תלויים ועומדים.
