בשנים האחרונות חלה בעולם ובישראל מגמת עלייה בצריכתם של משקאות המכונים "משקאות אנרגיה". ייחודם של משקאות אלה בכך שהם מכילים כמות גבוהה של קפאין, לצד מרכיבים נוספים כמו טאורין, די גלוקורונולקטון ולעיתים אף ויטמינים מקבוצת B ותמציות צמחים שונים כמו גוארנה או גינסנג.
המידע המצטבר לגבי השפעתם של המרכיבים במשקאות אלה על הבריאות ובטיחות השימוש בהם הולך וגדל בעשרות השנים האחרונות. עם העלייה בצריכתם החלו רשויות בריאות בעולם להביע עניין ודאגה בתחומים שונים, בעיקר בנטייה ההולכת וגוברת של צרכנים צעירים כמו ילדים ונוער, לצרוך משקאות אלה באופן בלתי מבוקר ובכמויות מוגזמות עם או ללא משקאות אלכוהוליים.
מורידים מחירים החל משנת 1987 הוחל הייצור והשיווק המסחרי הראשון של משקה בשם "רד בול" באוסטריה. משנות התשעים הוחל בשיווק אגרסיבי של המשקה במדינות רבות נוספות באירופה, צפון אמריקה, ישראל ועוד. ההצלחה המסחרית העצומה של המשקה הביאה להתחלת הייצור והשיווק של מותגים רבים נוספים, המכילים רכיבים דומים.
בישראל החל השיווק של משקאות מסוג זה לפני למעלה מעשור במסגרות של פאבים ומסעדות והתרחב בהדרגה לנקודות מכירה רבות נוספות: רשתות השיווק, קיוסקים ופיצוציות, מכונות לממכר משקאות, קפיטריות ועוד. הרחבת הייצור ואמצעי השיווק האגרסיביים של משקאות אלה, כמו גם הוזלה ניכרת במחירם (פחית משקה נמכרת במחירים של כ-2.5 שקל), הביאו להגברת השימוש בהם גם בקרב בני נוער וילדים.
סיכון לאוכלוסיה הצעירה צריכה בלתי מבוקרת ובכמויות מוגזמות של משקאות אלה בעיקר בקרב צעירים, ילדים ובני נוער מביאה לצריכה גבוהה של קפאין, זאת בנוסף לצריכה של קפאין ממקורות אחרים כמו: משקאות קלים ומים בטעמים שונים, תה, קפה, שוקולד ותרופות. קפאין הוא חומר פרמקולוגי אשר מעלה את רמת הערנות ומפיג עייפות, מרחיב או מצר כלי דם (מפחית כאבי ראש), מעלה לחץ דם, משתן ועוד.
צריכה עודפת שלו גורמת לתופעות לוואי שליליות, ביניהן חרדה, מתח, כאבי ראש, עצבנות, חוסר שינה, טכיקדיה, אובדן תיאבון, שלשולים, סחרחורות, רעד בידיים וכפי שנצפה לאחרונה, עלייה בסיכון להתמכרות לקפאין ולחומרים אחרים כמו ניקוטין, אלכוהול וקנביס. ילדים ובני נוער רגישים יותר ממבוגרים למגוון ההשפעות השליליות של קפאין.
צריכת משקאות אלה מקובלת הן בפני עצמם והן בשילוב עם משקאות אלכוהוליים, במטרה "לנטרל" חלק מהתסמינים הדפרסיביים הנובעים מצריכת אלכוהול. כתוצאה מכך פוחתת המודעות של שתייני האלכוהול לכמות האמיתית הנצרכת וצריכת האלכוהול עולה עד למצבי שכרות על מאפייניה המזיקים: הסכמה לפעילות מינית בלתי רצויה, הסכמה להסעה באמצעות נהג ששתה אלכוהול, יותר פגיעות גופניות ומעורבות בתגרות וקטטות. כבר עתה קיימות עדויות לחלק מהבעיות הללו בישראל.
חלק ממשקאות אלה מכילים סוכרים. צריכה של משקאות אלה בכמות גבוהה גורמת לנזק לשיניים ולצריכה עודפת של קלוריות ריקות.
מאבק במשקאות הפעולות שננקטו בשנים האחרונות הן, בין היתר, פרסום דף מידע באינטרנט בשנת 2003, מצגת בנושא קפאין והצגת בכנס תזונה מונעת בשנת 2005.
כמו-כן נעשו הנחיות סימון של מוצרי מזון ומשקאות המכילים קפאין מכל מקור בכמות של מעל 150 מ"ג/ליטר: "כמות קפאין גבוהה" ורישום אזהרות והגבלות: "לא מומלץ לנשים בהריון וילדים עד גיל 12", וכן הנחיות סימון בתוספי תזונה: "מבוגרים וילדים מעל גיל 12, לא לצרוך יותר מכמוסה כל 3-4 שעות, "אין להשתמש בכמוסה כמעורר", "לא מומלץ לאנשים הצורכים מזונות, תרופות וכד' המכילים קפאין".
משרד הבריאות מתכנן לנקוט בפעולות נוספות בעתיד, כמו לדוגמא, עידכון דף מידע באינטרנט בנושא קפאין, שיתוף פעולה עם משרד החינוך בנושא הסברה בבתי הספר לילדים ונוער כחלק ממערך ההסברה בנושא אלכוהול וחומרים אחרים.
תוכניות נוספות הן הסברה והדרכה באתר האינטרנט של המשרד, כוללת אזהרות להורים, מורים, ילדים ובני נוער בנושא משקאות אנרגיה בפרט וקפאין בכלל, עריכת סקרים בקבוצות ממוקדות ובמגזרים שונים כולל גם המגזר הערבי לניטור הבעיה, סימון - הפיכת ההנחיות לסימון לתקנות מוסדרות וכן החמרת אופי וסוג הסימון, כולל הגבלות מכירה לגילאים שונים, וכן הגבלת מכירה - בדומה לאלכוהול, מכירה למבוגרים בלבד.