השר להגנת הסביבה,
גלעד ארדן, הגיש את אתי אלטמן, מייסדת "תנו לחיות לחיות", כמועמדת ל'פרס ישראל' על מפעל חיים. אלטמן היא מייסדת ודוברת עמותת "תנו לחיות לחיות", הגוף הפעיל והדומיננטי ביותר בישראל הפועל למען רווחת בעלי החיים.
אלטמן (63) - אישה, רעיה, אם וסבתא - הקדישה את מיטב חייה להצלת בעלי חיים, תרמה רבות להטמעת החינוך הערכי בנושא והובילה מאבקים ציבוריים נושאי פרי ששינו את תפישת המדינה כלפי בעלי חיים ללא הכר.
בשנת 1985 צפתה אלטמן, עקרת-בית מתל אביב, בכתבה ששודרה בתוכנית "כלבוטק" ונגעה בשיטת המתת הכלבים ב"צער בעלי חיים". הזעזוע שהיכה בה לא נתן לה מנוח וכבר למחרת התייצבה מחוץ למשרדי העמותה להביע מחאה. שם, פגשה אזרחים מזועזעים נוספים והחליטה לעשות מעשה. יחד עם בני שלזינגר הקימה את עמותת "תנו לחיות לחיות". בתחילה עסקה העמותה בגיוס כספים עבור "צער בעלי חיים", וזאת באמצעות ערבי התרמה בהשתתפות מיטב אמני ישראל. שמה של העמותה נגזר משיר שכתב במיוחד עבורה המשורר יהונתן גפן.
הישגיה של עמותת "תנו לחיות לחיות" רבים כל-כך, וביניהם נזכיר את החלטת בג"צ התקדימית לאסור השמדה שיטתית של חתולי רחוב ולהגן על זכותם לחיים ולקיום; את החלטת בג"צ לאסור קרבות תנינים בישראל - פסק דין שנלמד עד עצם היום הזה בכל העולם; את האיסור על קרבות כלבים; את המאבק המוצלח בפיטום אווזים; את האיסור על הופעת קרקסים עם בעלי חיים; את המאבק נגד תעשיית הפרוות ונגד ניסויים קוסמטיים בבעלי חיים; את המאבק המוצלח בהקמת חוות בבונים בקיבוץ אור הנר ועוד מאות מאבקים משפטיים וסיוע לאזרחים, עתירות ושינוי חקיקה נרחב.
"תנו לחיות לחיות" עמדה בחזית מפעל אימוץ הכלבים והחתולים ומקיימת עד היום עשרות ימי אימוץ בשנה על-מנת למצוא בתים חמים לבעלי החיים. עד היום מצאה העמותה משפחות מאמצות ל-30 אלף כלבים וחתולים.
העמותה פועלת למען עיקור וסירוס חתולי רחוב ועד כה מימנה עיקור וסירוס של 45 אלף חתולים. בימים אלה ממש מגישה העמותה את דוח החתול המקיף ביותר שנכתב אי-פעם בישראל, בליווי ועדה מייעצת המורכבת מאנשי מקצוע מובילים בתחומם. הדוח יוגש ליו"ר הכנסת ולשר החקלאות ביום מיוחד שתקדיש הכנסת לנושא ובמהלכו יוענק לאתי אלטמן אות הוקרה מטעם הכנסת על פועלה למען בעלי חיים בישראל.
אבל יותר מכל - הישגה הגדול של העמותה הוא הצלת חיים. חייהם של אלפי, אולי עשרות אלפי בעלי חיים ומי שמכיר את אתי אלטמן יודע שהיא זוכרת כל אחד ואחד מהם. מדי יום, מדי שעה, מקבלת העמותה פניות מתושבים בכל הארץ ונקראת להציל את חייהם של כלבים, חתולים, בעלי כנף, חיות משק ודגה. היא מפעילה רכב חילוץ, מוקד רפואי, בית מחסה לכלבים ולחתולים ובמקרה הצורך אלטמן הפעילה כבר את יחידת החילוץ של צה"ל-669.
כדוברת העמותה פעלה אלטמן לשינוי תפישתה של התקשורת בישראל לנושא בעלי החיים. עד אז כמעט שלא היה עיסוק תקשורתי בנושא ואילו היום, כל אתר אינטרנט כולל בתוכו מדור בעלי חיים, העיתונות מרבה לסקר מקרי פגיעה בבעלי חיים ונדמה כי אין עיתונאי בישראל שלא מכיר אישית את אתי אלטמן הבלתי נלאית - זו שזועקת בשם כל החיות.
מלבד הפעילות התקשורתית והצלת החיים, הציבה לעצמה אתי אלטמן יעד מורכב אך בר-השגה: יצירת שינוי ערכי וחינוכי. היא פועלת ללא לאות להחדרת תכנים חינוכיים למאבק לזכויות בעלי החיים וליצירת זיקה רגשית בין האדם לחי בטבע.
בין היתר אימצה העמותה פרויקט שיקום לאסירות ואסירים, נערות במצוקה, בתי ספר רבים, את תנועת הצופים וגם את משטרת ישראל. אגב כך, מאבקיה הרבים הובילו את המשטרה למנות קצין אחראי לכל נושא הפגיעה בבעלי חיים, תפקיד בו משמש כיום סנ"צ חיים פדלון. בימים אלה פועלת אלטמן להקמת מרכז חינוכי טיפולי באמצעות בעלי חיים ושורה של בכירים במשק כבר התחייבו להשתתף ולסייע במימון המרכז, אשר ממתין להקצאת קרקע ייעודית.
על כרטיס הביקור שלה כתוב "דוברת", כי אתי אלטמן אישה צנועה שמעולם לא ביקשה להתהדר בתארים ובכבוד. היא אינה נואמת ואינה מצטלמת ולאורך השנים דחתה על הסף הצעות רבות להתקדם באופן אישי כתוצאה ממאבקה למען בעלי חיים - לא בפוליטיקה, לא בעסקים ואפילו לא בתוך העמותה. אבל אתי היא לא "רק" דוברת, היא הנפש החיה והלב הפועם שמאחורי הפעילות למען בעלי החיים במדינת ישראל.
השר ארדן אמר כי פעילותה של אלטמן "כ'רופאה' ו'פרקליטה', לוביסטית ולוחמת של בעלי החיים". הוא הוסיף כי "כאזרח במדינת ישראל וכשר להגנת הסביבה אני רואה באתי אלטמן כאחת מהאנשים הבודדים שעליהם אפשר להגיד שהם שינו את המציאות בישראל בכל הקשור להתייחסות כלפי בעלי החיים ובלעדיה, המציאות בישראל באמת הייתה נראית אחרת".
