מחקר חדש שמסקנותיו פורסמו אתמול (ה', 25.11.10) מעלה כי כנות היא המדיניות הטובה ביותר - אלא אם כן השקר הוא פשוט לביצוע.
מלמצוא שטר של 50 שקלים על הרצפה ועד לקבלה מקרית של תשובות למבחן, אפילו אנשים כנים בדרך כלל עלולים להפוך פתאום לבלתי ישרים, מצא המחקר.
עם זאת, המחקר מצא כי אנשים ישקרו רק אם הדבר אינו מצריך כל עבודת חיפוי מצידם.
המחקר, שבוצע על 84 סטודנטים, כלל מבחן מתמטי שבוצע על מחשב, מבלי לומר לנבדקים מדוע הם מבצעים אותו. כמחצית מהסטודנטים הוזהרו מראש כי מערכת המחשב עליה הם מבצעים את המבחן אינה עובדת כראוי. במידה והם ילחצו על כפתור הרווח במקלדת, התשובות לשאלה יופיעו על המסך. למחצית השנייה נאמר כי במידה והם לא ילחצו על מקש "אנטר" באופן מיידי לאחר שהם רואים את השאלה, תעלה התשובה.
בסך הכל, רק מעטים מהנבדקים רימו. אף על פי-כן, אלו שלא היו צריכים כלל ללחוץ על כפתור כלשהו כדי לרמות, התגלו כבעלי סבירות הגבוהה פי 10 לעשות כן, טענו החוקרים מאוניברסיטת טורונטו.
הנבדקים ציינו כי הלחיצה על הכפתור היוותה מצב הם לכאורה מרמים "במכוון", בזמן שאלו שלא היו צריכים לפעול פעלו כאילו הם מרמים במקרה, כך שהם לא חשו שם מבצעים בחירה בלתי מוסרית.
במבחן השני, נבדקים נבחנו על רצונם לסייע לסטודנטים אחרים בעלי נכות להשלים מבחן שנכתב על נייר. המבחנים ישבו מול מחשב. למחצית נאמר כי הדרך להמשיך היא ללחוץ על קישור רשת. המחצית השנייה הייתה צריכה ללחוץ על אחת משתי תשובות, "כן" או "לא", שהופיעו על המסך, ולהצהיר על רצונם לסייע. אלו שהיו צריכים ללחוץ על קישור הרשת הראו נטייה שלא להתנדב בשיעור הגבוה פי חמישה, מפני זה היה יותר קל עבורם להתחמק מהמחוייבות לעומת האחרים, שהיו צריכים לבצע בחירה ברורה.
אחת מעורכות המחקר, רימה טפר, ציינה כי "כאשר אנשים עומדים בפני הצורך הפעיל לעשות את הדבר הנכון או הדבר השגוי, ישנם הרבה רגשות המעורבים בכך - המנחים אותם לבצע את הבחירה המוסרית".
"כאשר העבירה היא יותר 'פסיבית'", הוסיף טפר, ראינו שיותר אנשים בוחרים בבחירה השגויה, ואנו מאמינים כי הדבר נעשה מפני שהרגשות המוסריים בסיטואציות מאין אלה הן כנראה פחות עזות".
החוקרים מאמינים כי ממצאיהם יוכלו לסייע לארגוני צדקה ולארגונים אחרים הזקוקים לסיוע, לכסף או למתנדבים.
