דוברת צה"ל לשעבר, חברת הכנסת מירי רגב, מבקשת להקנות לבתי הדין הצבאיים סמכויות לצמצם נזקים עתידיים, הנגרמים מרישום פלילי לחיילים בשירות סדיר ובמילואים, המורשעים בבתי הדין הצבאיים.
על-פי ההצעה, שאושרה בתיאום בוועדת השרים לענייני חקיקה, יוכלו בתי הדין הצבאיים לבחור מתי להימנע מרישום פלילי כלשהו ומתי לקבוע רישום פלילי מופחת. הדבר יתבצע תוך השארת תוקפן של התקנות הקיימות כיום הקובעות את רשימת העברות הצבאיות הייחודיות למשרתים בצה"ל, אשר לא יהוו פרט רישום (שלא יירשמו או שלא יימסר מידע עליהם).
התיקון המוצע יקנה לבית הדין הצבאי שיקול דעת להתאמת "עוצמתו" של הרישום הפלילי והשלכותיו לנאשם הספציפי העומד בפניו ולנסיבותיה המסוימות של העבירה בה הורשע. סמכות זו מוקנית כיום רק לפרקליטות הצבאית, שלעיתים מפעילה אותה על בסיס תשתית עובדתית חלקית או שגויה, בטרם התבררו העובדות לאשורן בפני ביה"ד הצבאי.
בדברי ההסבר לחוק נאמר כי ניתוח של נתוני ההרשעות בבתי דין צבאיים מלמד, כי על-אף קיומן של עבירות בעלות אופי צבאי מובהק, עדיין מרבית ההרשעות בבתי הדין הצבאיים נרשמות במרשם הפלילי (כ-90%), אף שהן מתייחסות בעיקר לעבירות הייחודיות לשרות הצבאי, או שמדיניות העמדה לדין הנוהגת כלפיהן במערכת הצבאית, היא מחמירה יותר מאשר במערכת האזרחית (כ-69% עבירות של נפקדות משירות, 15.5% עבירות סמים, שימוש בנשק בחוסר סמכות או בחוסר זהירות והוצאת רכוש צבאי וגניבה 4% ועוד).
במסגרת עבודת מחקר שנערכה בבית הספר למשפט צבאי בפרקליטות הצבאית, נמצא כי מדי שנה נוספים למרשם הפלילי במדינת ישראל, שמותיהם של כ-3,600 חיילים שרובם המכריע עבר עבירה צבאית במהותה: היעדרות מהשירות שלא ברשות - עבירה שנעברת לא אחת בשל מצוקה משפחתית קשה של חיילים, ועל-ידי חיילים אשר בדיעבד מתברר כי הייתה זו טעות לגייסם.