אנשים צעירים הנחשפים בצורה מוגזמת לסבונים אנטי-בקטריאליים המכילים טריקולסן עלולים לסבול מאלרגיות רבות יותר, וחשיפה לרמות גבוהות של ביספנול A בקרב אנשים בוגרים עלולה להשפיע לרעה על המערכת החיסונית. אלו ממצאי מחקר חדש מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת מישיגן.
טריקולסן הוא מרכיב כימי המשמש רבות במוצרים כמו סבונים אנטי-בקטריאליים, משחות שיניים, עטים, תיקי החתלה ומכשירים רפואיים. ביספנול A, או בקיצור BPA נמצא במוצרי פלסטיק רבים ובפחיות שימורים. שני הכימיקלים הללו שייכים לקבוצה של רעלים סביבתיים הנקראים תרכובת מפירה-אנדוקרינית (EDCs), והסברה היא כי הם משפיעים לרעה על הבריאות על-ידי כך שהם מחקים הורמונים או משפיעים עליהם.
בעזרת נתונים מסקר בריאות ותזונה לאומי שנעשה בין השנים 2006-2003, השוו החוקרים את כמות ה-BPA שבשתן ואת הטריקלוסן עם רמות הנוגדנים בגוף לציטומגלווירוס (CMV) ועם אבחון אלרגיות או קדחת השחת במדגם של אנשים וילדים מעל גיל שש. אבחון אלרגיה או קדחת השחת ונוגדנים ל-CMV שימשו כשני סמנים נפרדים לשינויים במערכת החיסון.
החוקרים גילו כי אצל אנשים מעל גיל 18 עם רמות גבוהות יותר של חשיפה ל-BPA, היו רמות גבוהות יותר של נוגדנים ל-CMV, מה שרימז על כך שהמערכת החיסונית שלהם לא תפקדה בצורה תקינה. אנשים מתחת לגיל 18 עם רמות גבוהות יותר של טריקלוסן נטו יותר לדווח על אבחון אלרגיות וקדחת השחת.
יותר נזק מתועלת בקהילה המדעית ובארגונים להגנת הצרכן ישנה דאגה הולכת וגוברת כי כימיקלים אלו מסוכנים לבני אדם גם ברמות נמוכות יותר ממה שסברו עד כה.
הממצאים לגבי הטריקלוסן בקרב קבוצת הגיל הצעירה תומכים ב"תיאורית ההיגיינה", על-פיה שמירה על חיים בסביבה נקייה והיגיינית מאוד משפיעה על החשיפה למיקרו-אורגניזמים היעילים להתפתחות המערכת החיסונית.
כחומר אנטי-בקטריאלי הנמצא במוצרים ביתיים רבים, הטריקלוסן משחק תפקיד בשינוי המיקרו-אורגניזמים אליהם אנחנו נחשפים דרך ההתפתחות של המערכת החיסונית בילדים. מחקרים קודמים שנעשו בבעלי-חיים הראו כי BPA וטרקלוסן יכולים להשפיע על המערכת החיסונית, אך זהו המחקר הראשון שבחן את החשיפה ל-BPA ולטרקולסן בהיבט של תפקוד המערכת החיסונית בבני אדם.
אחד הממצאים המפתיעים היה שהגיל משחק תפקיד בחשיפה ל-BPA. אצל אנשים בגיל 18 ויותר, כמויות גדולות יותר של BPA נמצאו קשורות לרמות גבוהות יותר של CMV, אך בקרב אלו שמתחת לגיל 18 ההפך היה נכון. ייתכן שהתזמון של החשיפה ל-BPA ואולי גם הכמות ומשך החשיפה לחומר משפיעים על תגובת המערכת החיסונית.
זהו, לדברי החוקרים, רק הצעד הראשון במחקר ויש צורך לבדוק השפעות ארוכות-טווח של החשיפה ל-BPA ולטרקלוסן כדי לבדוק אם ניתן לקבוע קשר של סיבה ותוצאה.
אחת המגבלות של המחקר היא שזיהוי המחלות והחשיפה נעשים בו-זמנית ולכן לא מתקבלת התמונה המלאה. ייתכן, למשל, שאנשים הסובלים מאלרגיה הם היגיינים יותר בגלל מצבם, וכי הקשר שהתגלה הוא למעשה לא סיבתי או שהוא קשר הפוך.
