בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורה בתחילת החודש (7.11.10) לחברת הרכבת הקלה בתל אביב (נת"ע), להשיב מיידית לעבודה בפועל מנהלת חשבונות שפוטרה בהיותה בחודש השלישי להריונה ונשלחה לחופשה כפויה בביתה בשכר, בטרם ניתן היתר מהממונה במשרד התמ"ת לפטרה.
בתחילת חודש אוגוסט הודיעה חברת נת"ע, הממומנת מכספי ציבור, לעובדת אילנה ריידר, שהייתה בחודש השלישי להריונה, כי היא מפטרת אותה לאחר שנתיים בהן עבדה בחברה, לטענתה מפאת חוסר שביעות רצון מתפקודה.
לדברי ריידר, היא פוטרה לאחר שהממונה עליה גילתה בעקיפין שהיא בהריון, אך גם לאחר שריידר הצהירה באופן גלוי כי היא בהריון, לא חזרה בה החברה מההחלטה לפטרה ואף הרחיקה אותה מהעבודה לאלתר, תוך תשלום שכרה, עד שתתקבל החלטת הממונה בעניינה.
מהלך זה נעשה מבלי שחברת נת"ע ביקשה וקיבלה היתר מאת הממונה על עבודת נשים במשרד התמ"ת, לפטר את ריידר ואף בניגוד להוראות החוק. ריידר, באמצעות עוה"ד אודליה לוי אטינגר ואביבה סיטבון-צרפתי, ממשרד עורכי הדין לוי-אטינגר בוטון ושות', עתרה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בדרישה להשיבה לאלתר לעבודתה ולתפקידה בפועל. את נת"ע ייצגו עוה"ד תומר הדס וכרמל חורב-אלטמן.
נת"ע פנתה לראשונה לממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת, חודש לאחר שניתנה הודעת הפיטורים ריידר, ועד לרגע זה טרם התקבלה החלטה בעניינה.
במהלך חודש נובמבר הורה ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב להשיב את ריידר לעבודה ולתפקידה, עד למתן החלטת הממונה על חוק עבודת נשים ממשרד התמ"ת. כמו-כן אסר ביה"ד האזורי על השעייתה של ריידר ממקום עבודתה, למרות שבזמן השעייתה שולם שכרה.
לטענת ריידר, מאז ששבה לעבודה תחת צו בית הדין, לא רק שהיא לא הוחזרה לתפקידה, הרי שבנוסף לכך היא עוברת מסכת של התנכלויות והתעללויות מצד הממונה עליה, אשר כנראה התקשתה להשלים עם החלטת בית הדין ועם הצו שניתן.
תקדים המעגן זכויות עובדת בהריון המדובר בהחלטה תקדימית ובעלת חשיבות משפטית מכרעת, שכן החלטה זו קובעת איסור מוחלט החל על מעסיק להשעות מעבודתה עובדת בהריון (כלומר להורות לעובדת לשבת בבית בהיותה בהריון, תוך תשלום שכרה), כל עוד לא ניתן היתר מאת הממונה על חוק עבודת נשים לכך.
נקבע כי לעובדת בהריון (המועמדת לפיטורים) זכות מוחלטת לעבוד בפועל במקום העבודה ובתפקידה הרגיל, כל עוד לא ניתן למעסיק היתר לפטרה על-ידי הממונה. על-פי החלטה זו, אין המעסיק יוצא ידי חובה בכך שמשהה את העובדת מעבודתה בפועל תוך תשלום שכרה, עד פנייתו לממונה או עד למתן החלטה על-ידי הממונה על חוק עבודת נשים, בדבר פיטוריה של העובדת ההרה.
מעסיק הפועל בדרך זו, דהיינו השעיית עובדת בהריון תוך תשלום שכרה עד למתן החלטה על-ידי הממונה על חוק עבודת נשים - חוטא למטרת חוק עבודת נשים ומפר אותו, על-פי ההחלטה.
החלטה זו מרחיבה ומעמיקה הלכה שעוגנה בעבר על-ידי בית הדין הארצי לעבודה, לפיה פיטורים של אישה בהריון בניגוד להחלטת הממונה על חוק עבודת נשים שלא אישרה את הפיטורים הם בטלים מעיקרם, ומשהפיטורים נטולים כל תוקף, אזי, לעובדת זכות לחזור לעבודתה בפועל, וכי לבית הדין אין שיקול דעת למנוע זאת ועליו להשיב את העובדת לעבודתה בפועל.
ההלכה החדשה והתקדימית היא אף יותר מרחיקת-לכת מאשר ההלכה הקודמת, שכן נקבע איסור מוחלט להשעות עובדת בהריון (המועמדת לפיטורים) גם בשלב המקדמי, עוד בטרם הפנייה לממונה ובטרם נתנה הממונה החלטה לגבי בקשת ההיתר לפיטורים. כלומר, בעוד העובדת מועמדת לפיטורים וממתינים להחלטת הממונה בעניינה - על המעסיק להעסיקה בפועל ולא די בכך שהוא משלם את שכרה.
