"תיקון האכיפה המנהלית יוצר מסננת נוספת לפני ההליך הפלילי. הרשות תשאל את עצמה, לפני פתיחה בחקירה פלילית, האם ניתן להשיג את תכלית האכיפה בשימוש באמצעים מתונים יותר מן ההליך הפלילי". כך אמר (יום ד', 1.12.10) היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, עו"ד שמשון (שוני) אלבק, בכינוס מחלקת התאגידים של הרשות שנערך בתל אביב.
"האינטרס המובהק של הרשות, הוא שלשוק ההון ייכנסו האנשים הטובים ביותר, אלה שאפשר לסמוך עליהם שיטפלו כראוי בכספי אחרים ושגילוי נאות יהיה נר לרגליהם", הוסיף אלבק, "בנוסף, אנו פועלים על-מנת שבשוק יהיו מנגנונים מעולים לניהול סיכונים ובקרה, שימנעו תקלות, ימנעו נזקים לציבור ויקטינו עד מאוד את צורך בחיכוך אכיפתי שוטף עם פעילים בשוק".
"יש מי שרואה את האכיפה המנהלית כתוספת מעיקה נוספת של סיכון, חשיפה ואחריות. זו שגיאה. הדרך הנכונה היא לראות את האכיפה המנהלית ככלי מהמעלה הראשונה להתאמת סיכונים לציבור ולחברות, כאמצעי לשיפור התחרות ההוגנת בשוק וכמעין גידור סיכונים אישי".
אלבק ניתח את האכיפה שמבצעת הרשות והסביר כי היא מתחלקת לאכיפה כופה בה הרשות מפעילה סמכות אכיפה לבין אכיפה בהסכמה בה הרשות מסכימה או מקבלת את צעדי האכיפה העצמית שנקט גורם מפוקח. "הצעת החוק מטפלת בשני המסלולים", אמר, "במסלול הכופה נוסף הליך מנהלי בין הליך פלילי לעיצום כספי, ובמישור המוסכם, מוסף הליך אשר יוצר תשתית חוקית מוסדרת להסדרי אכיפה עצמית. שני המסלולים הללו מאפשרים יתר גמישות בהתמודדות עם תהליך האכיפה".
"הרשות מודעת לכח הנוסף שקיבלה" "הרשות מודעת לכוח הנוסף שקיבלה ולהיותה סוללת דרך, ולכן היא תנהג בריסון עצמי בשימוש בו, תבחן בקפידה את מקרי ההפרה ותבחר לאכוף מנהלית באותם מקרים בהם ההפרות מצדיקות אכיפה כזו", הוסיף אלבק. המדובר בהפרות מהותיות, בהפרות שגרמו נזק למשקיעים, בהפרות המתבצעות לעיני כל ובהפרות הפוגעות באמון הציבור בשוק. אין בכוונת הרשות להשתמש בכלי האכיפה המנהלית בהפרות שוליות וקלות ערך. מן הזווית הפלילית, תיקון החוק יוצר מסננת נוספת, או רשת ביטחון נוספת, לפני ההליך הפלילי. שכן הרשות תשאל את עצמה לפני פתיחה בחקירה פלילית, האם ניתן להשיג את תכלית האכיפה בשימוש באמצעים מתונים יותר מן ההליך הפלילי".
אלבק פירט את עקרונותיו של הליך האכיפה המנהלית, לרבות סוגי ההפרות שייכללו בו, שרשרת קבלת ההחלטות, אמצעי האכיפה שיינקטו ועוד. הוא הדגיש את החידושים בתהליך הנוגעים לתאגידים המדווחים, כגון האחריות להפרה שאינה חלה על התאגיד בלבד אלא גם על היחיד; העובדה שלא ניתן לבטח או לשפות יחיד שנאלץ לשלם מכיסו בגין קנס שהוטל עליו במסגרת האכיפה המנהלית; את סמכות הוועדה המנהלית להרחיק נושא משרה מעיסוק לתקופה של עד שנה, וכאישור בית משפט לתקופה של עד 5 שנים; ואת אחריותו הפיקוחית של המנכ"ל, שעליו לנקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת ביצוע ההפרה ע"י התאגיד או עובד מעובדיו.
"יש כאן אחריות כבדה, ולכן נקבעה בחוק הגנה בדמות תוכנית אכיפה פנימית שמטרתה ציות התאגיד ועובדיו להוראות החוק, מינוי עובד האחראי על התוכנית והטמעתה ויישומה בתאגיד", אמר אלבק. "תוכנית אכיפה פנימית אפקטיבית, שאותה יכתיב ועליה יפקח המנכ"ל, היא דרך להקטנת חשיפות ואחריות. יתר על כן, הליך האכיפה המנהלי יוצר חשיפה ולכן תמריץ מהותי לעשות את המאמץ, להשקיע את המשאבים ולהגן באמצעות תוכנית אכיפה פנימית טוב יותר על התאגיד, נושאי המשרה, ויתר העובדים מפני הפרת חוק אשר עלולה להביא אותם למצבים קשים. ברור שבמקרה בו תאגיד יחשוף בעצמו הפרת חוק ויטפל בה באופן אפקטיבי, כולל, כאשר צריך, יסיק מסקנות אישיות, הדבר ישמש שיקול כשתבחן הרשות לבחון אם לפתוח בהליך מנהלי נגדו".
אלבק חזר והדגיש כי הרשות תפעל לאכיפה שקולה ומידתית. "הרשות איננה רואה במכשיר האכיפה המנהלית בית דין שדה ואף לא מכשיר להעשרת אוצר המדינה, הרשות תבחר את המקרים המתאימים לאכיפה לפי שיקולים של חומרת המעשה, ההשפעה שלו על השוק, עוצמת הנזק שהוא גרם, היותו חלק מתופעה שהרשות רוצה להתמודד איתה במסגרת מדיניות האכיפה שלה ושיקולים דומים. אין לנו כל כוונה להיטפל לנושאי משרה ולחברות על דברים של מה בכך".
"בסופו של דבר", סיכם היועץ המשפטי של הרשות את דבריו, "כדאי להפנים כאן שני מסרים. האחד, שבמעגל הרחב האכיפה המנהלית תשפר את אמינות שוק ההון והתחרות ההוגנת בין הפירמות השונות, והשנייה, שברמת התאגיד הבודד, כדאי לפעול בשנה הקרובה להטמעת תוכנית אכיפה פנימית יעילה".