לחיאני לבג"צ: "חייבו המשטרה להעביר ממצאיה לפרקליטות"

ראש עיריית בת-ים, שלומי לחיאני, הגיש (יום ה', 2.12.10) עתירה לבג"צ למתן צו על תנאי נגד משטרת ישראל. בעתירה מבקש לחיאני כי בג"צ יורה למשטרה להעביר ללא דיחוי לפרקליטות המדינה את חומר החקירה אשר נאסף על-ידה בחקירה שמתנהלת נגדו, כדי לתת תוקף לחזקת החפות מפשע ולקצר את עינוי הדין ממנו הוא סובל, לדבריו. כמו-כן, טוען לחינאי כי הצעד נועד להמריץ את המשטרה לסיים את החקירה ולאפשר לו לממש את זכותו לשימוע בפרק זמן סביר לאחר שנעצר ונחקר. מאנשיו של לחיאני נמסר כי "עיקר דרישתו של לחיאני מהמשטרה, לאחר שנפתחה חקירה 'ברעש וצלצולים', ולאחר ההדלפות הרבות והפגיעה בשמו, ולאחר שפעולות החקירה פסקו, לעשות אחת משתיים: להודיע באופן פומבי על כך שלא נמצאו כל תימוכין לחשדותיהם ולסיפורים שנמסרו להם או להעביר לאלתר את כל חומר החקירה לפרקליטות לבחינה". לדברי המשטרה היא קיימה חקירה סמויה במשך שנתיים ולאחר מכן מדצמבר 2009 היא מנהלת חקירה גלויה - שהחלה במעצר המתוקשר של לחיאני ליד ביתו עם שחר אל מול מצלמות ערוץ 2 לאחר שאלה הוזמנו ע"י המשטרה ובתיאום עמה - ובעצם נפסקה לפני חמישה חודשים שבמהלכם לא זומן איש לחקירה, אך המשטרה מסרבת להעביר לפרקליטות את החומר או להכריז בפומבי כי לא נמצאו ראיות לחשדותיה. מאנשיו של לחיאני נמסר כי במשך כל זמן החקירה הדליפה המשטרה לתקשורת חומרים מחדר החקירות בניגוד לחוק, תוך שהיא פוגעת בשמו הטוב של לחיאני ובשמם של חברי הנהלת העירייה. "עשרות ראשי רשויות נחקרים במשך זמן רב מבלי שיינתן פומבי להחלטה לסיים את החקירה נגדם. בכך נפגע אמון הציבור בממשל - ללא כל ביסוס וסימוכין. זכויות אדם בסיסיות כמו הזכות החוקתית לחירות ולהליך משפטי ראוי, חזקת החפות, הזכות לשמירה על שמו הטוב של אדם, הופכות לאות מתה בספרי החוק וכבוד האדם (במיוחד אם הוא איש ציבור) הופך למרמס בראש חוצות", מסרו עוד.

"גם בישראל יש להגביל זמני חקירה"

בא-כוחו של לחיאני, עו"ד פרופ' קנת מן, טוען בעתירה כי בתי משפט מתקדמים בעולם בארה"ב ובקנדה התערבו בזמני חקירה לצורך שמירה על זכות האדם להליך משפטי תקין, ואילו בארץ נקבעו עקרונות באשר לאיסור עינויי הדין המתייחסים לתקופת החקירה ולזמן ניהול המשפט, אך מעולם לא הוקצבה תקופה לזמני חקירה. "בשלה העת לעשות כן במדינה מתוקנת המעוניינת שיעשה בה צדק וזכויות אדם (ובהם ראשי רשויות) יישמרו בה", כותב מן בעתירה. "לטענותיה של המשטרה בדבר סיוע של לחיאני לבני משפחתו בנושאי תכנון ובניה, לא נמצאו כל תימוכין", הוא מוסיף בעתירה. "להיפך, מהחקירות עלה כי גיסו של לחיאני לא קיבל היתר עבור בית העסק שלו וגם אחיו "שבע מרורים" מהעירייה באשר לעסקיו". "לטענה כי סמנכ"לי ובכירי העירייה שהלוו כסף לחברה בבעלות לחיאני ובכך נתנו לו 'שוחד' גם כן לא נמצאו כל תימוכין. כמו-כן העובדים שנתנו אותה כבר היו עובדי עירייה שנים קודם למתן ההלוואה, ולא קיבלו דבר בתמורה לאחר שנתנו אותה. חלקם אף פרשו מהעירייה בכלל לאחר מתן ההלוואה. כן יצויין שההלוואה דווחה ע"י לחיאני בהצהרת ההון ובדוחות שהגיש לרשויות בזמן אמת", נכתב בעתירה. לבסוף, מציינת העתירה כי "מבדיקת הטענה כי דוח תנועה לראש העירייה שולם מכספי העירייה, נמצא כי מדובר בדוח אישי לנהגו של ראש העירייה ששילם את הדוח באופן מלא מכיסו (דבר שממילא אין לו שום קשר לראש העירייה) וכך נמצא כי גם באשר לטענות האחרות, המשטרה ניסתה בחקירתה לאושש את הסיפורים המופרכים שנמסרו לה, אך הם לא נמצאו אמיתיים, ולמרות זאת היא מסרבת להעביר את החומר לפרקליטות". שלומי לחיאני עצמו מסר בתגובה: "כיכר העיר בימי הביניים, בה ערפו ראשים לקול שאגות ההמון צמא לדם ומריע, העתיקה את זירתה במאה ה-21 בישראל ולחדרי החקירות במשטרה ואל כלי התקשורת, אשר אליהם מדליפה המשטרה ובכך 'עורפת ראשיהם' של אנשי ציבור ושופכת את דמם אל מול קול המון מריע. "המשטרה סיימה את עבודתה וכעת כגוף ציבורי שעליו להתנהל בשקיפות וביושר לסכם את החקירה ולהעבירה לפרקליטות. למה הם עוד מחכים? מדינת ישראל חייבת לנהוג כמדינה מתוקנת ולפקח ולבקר את כל הגופים".