ידוע שמראה חיצוני יכול לסייע בתחומים רבים, ומסתבר שהוא גם משפיע על סיכויי מועמדים בשוק העבודה, כפי שמראה מחקר שבוצע לאחרונה באוניברסיטת בן-גוריון. על-פי המחקר, קיים "מוסר כפול" בהתייחס לגברים ולנשים - מראה חיצוני מצודד יסייע רק לגברים מול המעסיקים, לעומת נשים נאות שלא נהנות מאותו יתרון.
שני החוקרים שביצעו את המחקר, ד"ר ברדלי ראפל מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון וד"ר זאב שטודינר, מהמחלקה לכלכלה ומנהל עסקים במרכז האוניברסיטאי באריאל, שלחו למעלה מ-5,000 קורות חיים למשרות שפורסמו בארץ. כל מעסיק פוטנציאלי קיבל שתי גרסאות של קורות חיים, אחת ללא תמונה והשנייה עם תמונה. התמונה שצורפה הייתה של גבר או אישה נאים, או של גבר או אישה שלא יכולים לבנות על המשך קריירה בדוגמנות.
לאחר שקורות החיים נשלחו נותר רק להמתין להודעות החוזרות מהמעסיקים, שהושארו בתיבות הקוליות או בתיבות הדואר האלקטרוני. התוצאות הראו ש-19.7% מהגברים הנאים קיבלו תשובה מהמעסיקים, הרבה יותר מ-13.7% מהגברים ללא תמונה, ויותר מפי שניים מאחוז הגברים הלא-נאים שקיבלו תשובה. במילים אחרות, גבר נאה צריך לשלוח 5 קורות חיים בלבד כדי לקבל תשובה, לעומת 11 קורות חיים שצריך לשלוח גבר לא-נאה. לעומת זאת, התוצאות הראו שאישה ללא תמונה קיבלה 22% יותר תשובות מאישה לא נאה ו-30% יותר מאישה נאה. במילים אחרות, מומלץ לנשים לא לצרף תמונה לקורות החיים אם הן רוצות לשפר את סיכוייהן בשוק העבודה.
השאלה המעניינת שנבדקה היא מדוע קיימת אפליה של נשים נאות, בניגוד למצופה? מן הראוי לשים לב לממצא הבא - כידוע, המיון הראשוני יכול להתבצע על-ידי חברות השמה או באמצעות החברות עצמן. בחברות ההשמה, אחוז התשובות לנשים נאות לא היה שונה מזה של נשים לא-נאות. לעומת זאת, כאשר המיון נעשה על-ידי החברה בה תעבוד בסופו של דבר המועמדת, נשים נאות קיבלו אחוז תשובות נמוך בחצי מזה של נשים לא-נאות ונשים ללא תמונה. ממצא זה והעובדה שנשים הן אלו שמאיישות ברוב המקרים משרות מיון וגיוס עובדים, הביאו את החוקרים למסקנה שקנאה לנשים נאות יכולה להסביר את האחוז הנמוך והמפתיע של תשובות לנשים אלו.
לדעת החוקרים, בהינתן ממצאים אלו, מומלץ למעסיקים שמעוניינים לקבל את העובדים האיכותיים ביותר, פשוט לאסור על צירוף תמונה לבקשה לעבודה (דרך תהליך מקוון).
