88% מהציבור בישראל: המפלגות הפוליטיות מושחתות

מניתוח של כלל תוצאות הברומטר עולה, כי התפישה הכלל-עולמית היא שחלה עלייה ברמות השחיתות בשלוש השנים האחרונות. כמעט 60% דיווחו שרמות השחיתות במדינתם עלו עם השנים. בנוסף, המפלגות הפוליטיות מזוהות בכל העולם כגוף המושחת ביותר. שמונה מתוך כל עשרה נשאלים דירגו את המפלגות הפוליטיות כמושחתות או מאוד מושחתות, כשאחריהן מדורגים השירות הציבורי, מערכת המשפט, הפרלמנט והמשטרה. קיימת גם אמונה משמעותית, שלציבור יש תפקיד במאבק בשחיתות - ונכונות לדווח על מקרים של שחיתות. 70% מהמשיבים חושבים שאנשים מן השורה יכולים להביא לשינוי במאבק בשחיתות, בעוד מחצית מהמשיבים יכולים לראות עצמם משתתפים במאבק.

"השריפה בכרמל - דוגמה מובהקת לשחיתות הנובעת מאינטרסים פוליטיים צרים, עצלנות, חובבנות וסקטוריאליות"

גליה שגיא, מנכ"ל עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, אומרת כי כיום המאבק בשחיתות מנוהל על-ידי שומרי הסף בעוד שנבחרי הציבור מעדיפים להימנע לרוב מנקיטת צעדים אופרטיביים למלחמה בשחיתות. "העובדה שקיים רצון בקרב הציבור לקחת חלק במאבק בשחיתות היא מבורכת ונותר רק לקוות כי הדבר יקבל ביטוי בשטח והציבור ידע לדרוש מנבחריו לקחת אחריות ציבורית על מעשיהם ולהתנהג בהתאם לכללים הנאותים. כדי לצמצם את השחיתות, לא די באכיפה פלילית אלא נדרש שינוי עמוק במספר מישורים. לכן גם נדרשת התגייסות אזרחית וציבורית רחבה יותר ופעולה פוליטית נרחבת. בכלל זה, מעורבות רבה יותר של האקדמיה, של מכוני מחקר, של תנועות אזרחיות, של מפלגות פוליטיות ושל נבחרי הציבור". ד"ר דורון נבות מעמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, אשר מתמחה בחקר שחיתות פוליטית באוניברסיטת חיפה, אמר כי "את הטענה המתמשכת של הציבור לפיה השלטון מושחת יש לקרוא כהבעת חוסר אמון, אכזבה, כעס ואפילו ייאוש ביחס למוסדות ולמקבלי ההחלטות הנבחרים. אמון הציבור בשלטון נמוך מאוד, ובמידה רבה של צדק. האזרחים קולטים היטב שהשלטון אינו משרת כהלכה את הציבור ואת האזרחים. השלטון אינו מושחת במובן הצר של מקבלי החלטות שמקבלים שוחד ונוהגים באופן פלילי, אבל הוא מושחת במובן הרחב - במובן זה שהוא לא דואג מספיק לטובת הכלל. מדובר בחוסר דאגה לציבור שנובעת מכך שמקבלי ההחלטות מעדיפים אינטרסים פרטיים וסקטוריאליים על פני האינטרס הציבורי". נבות מפנה למשל לסיבות להתפשטות השריפה בכרמל, שריפה שלדבריו הייתה צריכה להסתיים אחרת אם נבחרי הציבור היו דואגים לציבור. "מה שהפך את השריפה לאסון לא היה כוח עליון, וגם לא חוסר ידע או היעדר טכנולוגיה. האסון נוצר בגלל ארגון גרוע של שירותי ההצלה ומכבי האש והזנחה פושעת. מדוע? בגלל אינטרסים פוליטיים צרים, עצלנות, חובבנות וסקטוריאליות. זו בדיוק השחיתות שהציבור מדבר עליה".