בישראל של 2010 הבעת מחאה או קיום הפגנה הפכה לעניין קשה יותר, מסוכן יותר ויקר יותר. חופש העיתונות מצטמצם, ועיתונאים נתונים לאיומים והתנכלויות. פעילים פוליטיים מוזמנים ל"שיחות אזהרה" ושורה של הצעות חוק מאיימות להפוך עמדות בלתי פופולריות לבלתי-חוקיות. כך מעלה (יום א', 9.12.10) פרסום התמונה העגומה בפרק
חופש הביטוי של סקירת מצב הדמוקרטיה לשנת 2010.
סקירצ חופש הביטוי מתפרסמת כפרק מתוך סקירת מצב הדמוקרטיה של האגודה לזכויות האזרח, שפרקיו מתפרסמים בהדרגה באתר פרויקט דמוקרטיה . הפרקים שפורסמו עד כה עסקו בחינוך לזכויות אדם ובחופש האקדמי, בזכויות המיעוט הערבי, ובמוסדות השלטון - הכנסת, הממשלה ובתי המשפט.
הסקירה מעלה כי הפגיעה בחופש הביטוי התבטאה השנה באיסור על קיום הפגנות, בפגיעה בחופש התנועה ככלי למניעת מחאת, בגביית תשלום על הפגנות, בחקיקה נגד הפגנות מול בתיהם של אישי ציבור, במעצר מפגינים ללא עילה חוקית ובדיכוי הפגנות בשטחי יהודה ושומרון.
הגבלת חופש העיתונות כללה שימוש בצווי איסור פרסום להסתרת מעצרים, הגבלת סיקור תקשורתי לצרכים הסברתיים, התנכלויות לעיתונאים מצד צה"ל והמשטרה, חקיקה נגד עיתונאים ופגיעה בחופש העיתונות - גם בהשוואה בינלאומית.
פגיעות נוספות בחופש הביטוי כוללות זימון פעילים פוליטיים ל"שיחות אזהרה", אי-מתן כניסה לשטחי מדינת ישראל למותחי ביקורת.
עיתונות חופשית בסכנה בשנת 2009, לראשונה מאז 1980, הוריד הארגון Freedom House את דירוג חופש העיתונות בישראל מ"חופשי" ל"חופשי במידה חלקית"; ב-2010 חזר הסטאטוס "חופשי", אך תוך ציון כי הגבלות מסוימות על חופש העיתונות נותרו במקומן. במדד חופש העיתונות של "עיתונאים ללא גבולות", ירדה ישראל בשנת 2009 47 מקומות, אל המקום ה-93 בעולם; ב-2010 עלתה ישראל אך מעט בדירוג, אל המקום ה- 86, תוך שמדינות רבות, בהן גם כאלה שאינן דמוקרטיות, מקדימות אותה.
הסקירה מזכירה את מקרהו של קלמן ליבסקינד, עיתונאי
מעריב, שסבל מהתנכלות מצד הצבא עקב פרסומיו על אודות הרמטכ"ל המיועד
יואב גלנט; מנכ"ל חדשות ערוץ 10, ראודור בנזימן, דיווח על איומים מטעם המשטרה, בשל סדרת תחקירים אודותיה; כתב האתר "בחדרי חרדים" דיווח כי נעצר בעודו מתעד הפגנה חרדית ביפו, וגם באשקלון הורחקו עיתונאים ואחד מהם אף עוכב לחקירה - ככל הנראה בשל חזותם החרדית. במכתב ששלחה השנה אגודת העיתונאים למפכ"ל המשטרה, התריעה כי המשטרה "מהלכת אימים" על עיתונאי ישראל.
גם בכנסת לא בוחלים בהצרת צעדי העיתונאים: תיקון לחוק העונשין שמקדם ח"כ
עתניאל שנלר מיועד להטיל עונשים כבדים על עיתונאים שיקבלו מידע סודי ולא יעבירו אותו לרשויות. יש לציין כי ההצעה מנוגדת לחלוטין לחופש העיתונות המקובל במדינה דמוקרטית והופכת עיתונאים לעבריינים בפוטנציה.
השלטון משתיק את האזרח המתקומם הפגנות מאפשרות לאזרחים להשמיע את דעתם ולהשפיע על מקבלי ההחלטות ועל אזרחים אחרים. חופש ההפגנה בפרט מאפשר לקבוצות מוחלשות בחברה, שלא נהנות על-פי רוב מנגישות לאמצעי התקשורת ולמוקדי הכוח השלטוניים, להשמיע את קולן. הפגיעה בחופש ההפגנה התרחשה השנה במגוון צורות.
בין השאר, אסרה המשטרה לקיים מצעד חילוני בבני ברק ואף ניסתה למנוע את מצעד הימין באום אלפחם ואת מצעד הנשים במאה שערים - שני האחרונים התקיימו לבסוף, בעקבות התערבות בג"ץ; עיריית אור יהודה ביטלה עצרת למען גלעד שליט מחשש לביקורת על ראש הממשלה ובירושלים, פעלה המשטרה ללא סמכות כשניסתה לפנות את המאהל של המפגינה ורד לב מול הכנסת.
כמו-כן, הצעת חוק ממשלתית צפויה לאסור על הפגנות מול בתיהם של נבחרי ציבור. עוד בטרם עבר החוק, מיישמת אותו המשטרה. כך בין השאר נאסר על פעילי ימין להפגין מול בתיהם או אפילו ביישובים בהם מתגוררים פקחי המינהל האזרחי, נאסרה הפגנה מול ביתו של הפרקליט הצבאי הראשי
אביחי מנדלבליט, וכן נאסר גם קיומן של הפגנות במחאה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות מול בתיהם של השרים אלי ישי ו
אריאל אטיאס.
גם מעצר מפגינים ללא עילה חוקית היה רווח השנה. כך קרה לא אחת בהפגנות בשייח' ג'ראח, כאשר מפגינים נעצרו במהלך משמרות מחאה, שלא נדרש רישיון לקיומן, ושוחררו לאחר מכן תוך ביקורת חריפה של בית המשפט; כאשר שתי תושבות מיצהר נעצרו יחד עם ילדיהן כשחילקו כרוזים; וכאשר פעילה יהודייה למען זכויות הבדווים בנגב עוכבה במהלך ביקור הזדהות עם תושבי הכפר אל עראקיב. חברי ועדת הפנים של הכנסת אף נחשפו לסרטון המתעד אלימות של שוטרים נגד מפגינים חרדים ביפו.
לדברי עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח: "בשנתיים האחרונות יש יותר ויותר ביטויים בשטח לתפישה, כאילו דעות פוליטיות החורגות מהקונצנזוס, משמאל ומימין, מהוות סכנה, ומי שמעז להעביר ביקורת על רשויות השלטון נתפש כאיום. חופש הביטוי הוא זכות אדם בסיסית ומרכיב חיוני בקיומו של משטר דמוקרטי, והפגיעה בו מובילה בהכרח גם פגיעה בזכויות אדם נוספות".
