X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
הממונה על התקציבים באוצר, אודי ניסן, תומך בהריסת בתי המלון והקמתם מחדש במתחם גבוה יותר
▪  ▪  ▪
[צילום: האתר הרשמי]
מלונות שוקעים בים המוות [צילום: פלאש 90]

בדומה לוונציה השוקעת, גם מלונות ים המלח צפויים להיעלם תוך שנים אחדות - עד 2017 צפוי המפלס העולה של בריכות אידוי המלח להגיע עד אליהם. כדי למנוע את היכחדות התיירות במקום, כיל, המפעילה את בריכות האידוי, מדינת ישראל והמועצה האזורית צפויות להשקיע סכום מוערך של 3-5 מיליארד שקל בהריסת בתי המלון והקמתם מחדש באזור בטוח יותר, תוך שדרוגם. ב-40% מההוצאות תישא כיל (0.0% , 6.1), המדינה תישא בכ-35% ולשאר תהיה אחראית המועצה האזורית תמר.
"השינויים במפלס ים המלח, בו נמצאים בתי המלון, הם בעיה לא פשוטה", אומר אודי ניסן, הממונה על התקציבים במשרד האוצר בראיון ל-TheMarker. "ואולם אני מסתכל על זה במחשבה שהבעיה של עליית המפלס יכולה להיות גם הזדמנות, כי אזור המלונאות שם מיושן והפיתוח הסביבתי לא אידיאלי, בלשון המעטה"
עליית המפלס נובעת מהצטברות מלחים בקרקעית הבריכות של כיל. עד כה נהגה החברה להקים סוללות סביב הבריכות, בהתאם לעליית המפלס. ואולם הבעיה צפויה להחמיר בשנים הבאות, וועדה שהוקמה ב-2008 המליצה על שלוש חלופות: הריסה ובנייה מחדש של בתי המלון, שעלותה הוערכה ב-3 עד 5 מיליארד שקל; בניית לגונה סביב בתי המלון וקציר המלח שנצבר בה, בעלות משוערת של 5 מיליארד שקל, תוך המשך הפגיעה בנוף הנשקף מבתי המלון; וכריית המלח שנאגר בקרקעית כל הבריכות וגורם לעליית המפלס, בעלות משוערת של 7 מיליארד שקל.
כעת נראה כי משרד האוצר מעוניין לקדם את החלופה הראשונה. "הפתרון ממילא מחייב השקעת כספים משמעותית מאוד. לכן, צריך לחבר בין הבעיה להזדמנות - וזה נמצא בהצעה להקים אזור מלונאות צמוד במפלס גבוה יותר, תוך פיתוח האזור מסביב", אומר ניסן. "המלונות שנמצאים ממש על החוף יועתקו לאזור החדש. החלופה של קציר המלח יקרה הרבה יותר, ובסוף נישאר עם אזור מלונאות בינוני ומטה, בלי ניצול הפוטנציאל של האזור".
מי יישא בהוצאות?
"גם הפתרון הקודם, של בניית סוללות, נעשה בשיתוף פעולה של כיל, המדינה והמועצה האזורית. אני חושב שגם במקרה הזה יהיה הסדר משותף. יש הערכות שונות לגבי העלות, הנעות סביב 3-5 מיליארד שקל".
במשרד האוצר מאשרים כי ישנה כוונה להציע לכיל "עסקת חבילה", שתכלול שילוב בין השקעתה בשיקום ים המלח לתשלומי תמלוגים בגין חובות עבר וכרייה עתידית של אשלג. המשרד תובע מכיל להחזיר תמלוגים בכ-115 מיליון דולר, שלטענתו העלימה לכאורה בהעברות חשבונאיות בין חברות הקבוצה. בכיל טוענים כי התמלוגים הועברו על-פי החוק וכי החברה לא העלימה הכנסות כדי להקטין את התמלוגים. הנושא צפוי לעבור בקרוב לבוררות. לצדו תידון גם האפשרות להכפלת שיעור התמלוגים ל-10% החל ב-2010, אף שהשנה עומדת להסתיים.
סלע מחלוקת נוסף בין האוצר לכיל הוא החוק החדש לעידוד השקעות הון, שלא יאפשר לחברה להמשיך ליהנות מהטבות מס מפליגות, מאחר שאינו חל על חברות שאין באפשרותן להוציא פעילות עיקרית לחו"ל. בחודשים האחרונים מנהלת כיל מאבק ממושך נגד החרגתה מההטבות, הפוטרות אותה מתשלום מס בהיקף ממוצע של 500 מיליון שקל בשנה.

"זה לא חוק נגד כיל"

הסעיף שעורר התנגדות קולנית במיוחד היה, כצפוי, ההחרגה של חברות ממנו. "האם מישהו שלא באמת אנחנו קובעים את מיקומו צריך לקחת כסף של משלם המסים ולשלם מס נמוך יותר? האם לא נכון יותר להשקיע אותם משאבים בעידוד חברות אחרות לבוא לפה, או להישאר פה?", טוען ניסן.
אילו עוד חברות ייפגעו מהחוק?
"לא מדובר בחוק נגד כיל ואין לנו משהו נגד כיל. את הטבת המס אנחנו נותנים במקומות שיש יצוא ולכאורה החברות יכולות למקם את העסק בחו"ל. ההחרגה חלה על כל חברה שקשורה במחצבים, וגם בתיירות. המלונות פה, ולכן לא ייהנו מההטבה. היתרון היחסי של מלון בירושלים הוא ירושלים".
מה תעשו אם תתקבל הצעת הביניים של ועדת הכספים, לבטל רק מחצית מההטבות?
"בעניין כיל אנחנו בתפישת עולם ברורה מאוד שאין זה נכון לאפשר לה מחצית מההטבות. זו שגיאה לקחת הטבות מחברות שיכולות לעודד הקמת מפעלים בישראל לצורך חברות שההטבות לא קובעות את המיקום שלהן, אלא משמשות רק כדי להגדיל את הרווח של הבעלים ומחזיקי המניות שלהן. מבחינתנו אין משא-ומתן, ואני מקווה שהכנסת תסתכל על טובת הציבור והפריפריה".

"שינוי מהותי בכיבוי האש - רק בליווי רפורמה"

"היו כמה אמירות בכנסת שהרפורמה הנדרשת במערך הכבאות לא מוגדרת, אולם היא ברורה מאוד. צריך להקים מערך כיבוי ארצי מנוהל באופן מרוכז, זה הכיוון. לצערנו השריפה כנראה היא זו שתזרז את הקמת המערך הזה" - כך אמר בסוף השבוע אודי ניסן, מנהל אגף התקציבים במשרד האוצר.
בתשובה לשאלה לגבי עלויות בניית המערך השיב ניסן כי "מדובר בעלויות בבנייה הדרגתית של מערך חשוב מאוד. אלה לא עלויות קיצוניות וזה היה צריך להתרחש קודם". לדבריו, בתוכנית להקמת מערך הכבאות מובאים בחשבון תרחישים ביטחוניים עתידיים, דוגמת מטח של מאות טילים בו-זמנית ברחבי המדינה.
בתשובה לשאלה לגבי מקורות התקציב למימון הקמת מערך הכבאות, השיב ניסן: "תלוי בהיקף ובקצב. נפעל לפי סדרי העדיפויות של הממשלה".
במשרד האוצר דוחים את קביעת שר הפנים, אלי ישי, לפיה יש להקים מערך כבאות בעלות של 600 מיליון שקל. באוצר סבורים, כי עלותו צריכה להיות כמה מאות מיליוני שקלים בודדים. "תובא הצעת מחליטים לממשלה, שתגובש על-ידי משרדי הפנים, המשפטים והאוצר להקמת מערך כיבוי ארצי לאומי. כבר בשבוע הקרוב או בזה שאחריו תיערך ישיבה אצל ראש הממשלה, ואחריה תתקבל החלטה על מבנה המערך ועלותו.
"האוצר מוכן להזרמת כספים, אולם אי-אפשר לעשות שינוי מהותי בלי הזרמת כספים משמעותית ובלי רפורמה אמיתית. הרפורמה צריכה לכלול את ביטול זכות השביתה, כנהוג בקרב שוטרים ואנשי צבא. המערך יופעל עם חדר מלחמה (חמ"ל), יהיו יותר תחנות כיבוי, כולל בתוך היערות, ותהיה תוספת כבאים. לא יפרקו את איגודי הכבאות - עליהם יבנו את המערך", נמסר ממשרד האוצר.
בעניין עלויות השריפה בכרמל, אלה מוערכות במשרד האוצר ב-120 מיליון שקל, לעומת הערכה של 184 מיליון שקל במשרד הפנים. מסכום זה מבוטחים כ-55%. חלק מהפגיעה בתשתיות מבוטח על-ידי חברת הביטוח הממשלתית. אתמול אישרה הממשלה הקמת ועדת היגוי עליונה לקדם את הטיפול בפיצויים ובשיקום נזקי השריפה.

הלקח הירושלמי

מה מקורו של החוק החדש לעידוד השקעות הון? "אתחיל ממקום לא שגרתי", אומר ניסן, וחוזר לשנים 1999-2002, אז כיהן כמנהל הרשות לפיתוח ירושלים, ונאבק להביא אליה חברות היי-טק. לדבריו, בשנים אלה הבין כי חברות ההיי-טק מעדיפות לפעול במרכז, שם הן נהנות גם מהטבות המס הממשלתיות.
"ניסינו אז להביא את חברת טבע לירושלים, שהוגדרה אז פריפריה לחברות היי-טק בלבד, כדי להביא אליה פעילות מתקדמת. ועדיין נדרשו 20 פגישות לשכנע אותם. זה היה כל כך בולט, שכאילו מעודדים את הפריפריה, אבל בפועל המרכז מקבל את כל ההטבות בצורה קיצונית", הוא משחזר.
"תובנה שנייה שהובילה לחוק הייתה כל הפספוס בהשקעות הון, אל מול השקעה בהון אנושי. החוק מעניק הטבות להשקעות הון, בעוד שעולם ההיי-טק מבוסס על השקעות בהון אנושי, שלא צריכות להיות מופלות לרעה בפריפריה", אומר ניסן.
"נושא נוסף הוא ריבוי סעיפי החוק והמסלולים השונים, שמקשה על חברות קטנות לזהות את ההטבות שהן יכולות להשיג במסגרתו, מכיוון שאין ברשותן צי של רואי חשבון ועורכי דין, כמו החברות הגדולות. מורכבות זו הביאה לתופעת המאכערים, שמסתובבים עדיין במסדרונות השלטון, גם אם כיום הם מתהדרים בכרטיס ביקור של משרד עורכי דין או רואי חשבון מהמרכזיים במשק", הוא מוסיף.
מסלול הטבות המס בחוק הנוכחי מעניק הטבות בכ-5 מיליארד שקל, שמהן נהנות בעיקר חמש חברות גדולות, בראשן טבע וכיל. משרד האוצר רוצה לחלק סכום זה בצורה שוויונית יותר בין החברות במשק, כולל בינוניות וקטנות.
החוק החדש מבטל את כל מסלולי הטבות המס הנוכחיים בחוק עידוד השקעות הון (למעט המסלול האסטרטגי, שנועד למשוך השקעות של חברות רב-לאומיות) וקובע כי החל ב-2013 יהיה מס החברות במרכז 12%, לעומת 8% בלבד בפריפריה. כל זה, לחברות מייצאות. שאר החברות, שיימצאו מחוץ למסגרת החוק, ישלמו מס חברות שיירד בהדרגה ויגיע ל-18% ב-2016. שיעור המס כיום הוא 25%, וב-2011 הוא צפוי לרדת ל-24%.
בחוק לא ייכללו חברות שאינן יכולות להעתיק פעילות לחו"ל, כמו חברות מחצבים, תיירות וחברות ממשלתיות, שהממשלה קובעת גם את מיקום השקעותיהן. בהן נמצאת כיל, מקבוצת החברה לישראל שבשליטת עידן עופר, שקיבלה בשנים האחרונות הטבות מס בגובה 400-800 מיליון שקל בשנה, בהתאם להכנסותיה.
ראשי הפריפריה תובעים להגדיל את פער המס. בין השאר עלתה הצעה להוריד מס חברות בפריפריה ל-4% ואף ל-2%. באוצר מוכנים להוריד את המס בפריפריה, אך מדגישים כי המהלך יחייב העלאת המס במרכז, מכיוון שמדובר בסכום קבוע של הטבות שלא ניתן להגדיל אותו.
מנגד, יצאה התאחדות התעשיינים נגד העלאת המס במרכז. בהתאחדות סבורים שהעלאת המס ל-13%-14% תמורת הורדת המס בפריפריה ל-6% תהפוך את ההטבה ללא כדאית לחברות היי-טק.

תאריך:  13/12/2010   |   עודכן:  13/12/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כיל תממן עד 2 מיליארד שקל בהקמה מחדש של מלונות ים המלח
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אופיר גולן
הג'ודוקא הישראלי נכנע רק בגמר לאלוף העולם אנאי
יפעת גדות
לאחר חודש של טיפול 90% מהילדים הגיעו למנות "מצילות חיים" כלומר, לא תהיה סכנת לחיים מחשיפה לא מכוונת למזון לא אלרגני המכיל שיירים אלרגניים או "מודבק" במזון אלרגני
עידן יוסף
יוצא "העיר" עבר לערוך את מגזין סוף-השבוע של "ישראל היום"
איציק וולף
איציק וולף
שרי החוץ של האיחוד האירופי יצביעו מחר על טיוטת החלטה שלפיה יכיר האיחוד במדינה פלשתינית בגבולות 67' אם לא יושג הסדר מדיני בתוך שנה    הערכה בירושלים: האיחוד האירופי משמש כלי בידי האמריקנים ליצירת לחץ על ישראל    השליח האמריקני מיטשל יגיע היום לאזור וייפגש עם נתניהו ועם אבו מאזן
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il