זכותו של נבדק לנוכחותו של אדם נוסף בעת ביצוע בדיקה שבתחום צנעת הפרט, חלה גם על בדיקה פסיכיאטרית העלולה לפגוע ב
כבודו. כך קובעת סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה,
שולמית וסרקרוג.
הסוגייה הועלתה במסגרת תביעה שהגישה מטופלת נגד פסיכיאטר, בטענה שגרם לה נזקי גוף במהלך הטיפול, אליה צורפה חוות דעת פסיכיאטרית. הנתבע ביקש להציג חוות דעת מטעם פסיכיאטר מטעמו, שיבדוק גם הוא את התובעת.
התובעת דרשה שבן-זוגה יהיה נוכח בזמן הבדיקה. הפסיכיאטר מטעם הנתבע, פרופ' שמואל טיאנו, הבהיר בתגובה, כי לא ניתן לבצע בדיקה פסיכיאטרית בנוכחות אדם נוסף, ולכן לא יוכל להיעתר לבקשתה של התובעת. לאור זאת, לא התייצבה התובעת לבדיקה אצל טיאנו, והנתבע ביקש למחוק מן התיק את חוות הדעת של הפסיכיאטר מטעמה.
בית משפט השלום דחה את הבקשה לאחר שקבע, כי לתובעת עומדת הזכות, במעמדה כמטופלת, קרי: נבדקת - כי הבדיקה תיערך בנוכחות אחר, במקרה דנן בן זוגה, לא רק בשל צנעת הפרט, אלא גם בשל זכות יסוד לכבוד האדם. לפיכך, הציע בית משפט השלום מספר אפשרויות לאזן בין צורכי הבדיקה לבין זכויותיה של התובעת. הפסיכיאטר הנתבע ערער על החלטה זו.
וסרקרוג דחתה את הערעור, משתי סיבות. ראשית קבעה, כי יש למצות תחילה את הדרכים החילופיות שהציע בית משפט השלום, כגון שבן-זוגה של התובעת ימוקם כך שנוכחותו תנוטרל ככל האפשר, או שמומחה מטעם בית המשפט יבדוק את התובעת. כל עוד לא מוצו אפשרויות אלו, קבעה, אין לשקול מחדש את החלטת בית משפט השלום.
שנית ועקרונית: וסרקרוג קבעה, כי "הכלל לעניין בדיקתו של חולה, והוא הדין בנוגע לנבדק הטעון כי חולה הוא, שזכאי הוא שבדיקה גופנית בתחום צנעת הפרט תעשה בנוכחות אחר לפי בחירתו של הנבדק, וזכות כזו על דרך ההתאמה קיימת בנוגע לחולה בתחום הנפשי, כאשר הבדיקה עלולה לפגוע בכבודו של אדם".
